אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן Tachanun is not recited. יוֹם הוּלֶּדֶת אֶת כְּבוֹד קְדוּשַׁת אַדְמוּ"ר שְׁלִיטָ"א בִּשְׁנַת תּר"ם [This date marks] the birthday of the Rebbe Rayatz in 5640 (1880). יוֹם בּוֹ נִתְבַּשֵּׂר — בִּשְׁנַת תּרפ"ז — שֶׁהוּא חָפְשִׁי מִגָּלוּתוֹ אֲשֶׁר הָגְלָה On this date, in 5687 (1927), he was informed of his impending release …

בְּתַּנְיָא דְּפוּס זָאלקְוֵוי שְׁנַת מְבַשֵּׂ"ר טוֹ"ב In the Zholkva edition of Tanya that appeared in the year מבש"ר טו"ב (5559/1799) נִדְפְּסָה אִגֶּרֶת הַתְּשׁוּבָה מַהֲדוּרָא קַמָּא the first version of Iggeres HaTeshuvah was included. וְלֹא נֶחְלְקָה לִפְרָקִים It was not divided into chapters גַם יֵשׁ כַּמָּה שִׁינּוּיִם בְּתוֹכֶן הָאִגֶּרֶת…

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן בִּתְחִלַּת נְשִׂיאוּתוֹ אָמַר תּוֹרָה Soon after he undertook the leadership of the chassidic community, the Alter Rebbe delivered the following teaching: מֵה' מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ [It is written:] “A man’s steps are made firm by G‑d.” אַז אַ אִיד קוּמט אִין אַ אָרט When a Jew arrives at a particular place, אִיז עֶס צוּלִיבּ…

אַלֶע אִידִישׁעֶ עֶלטעֶרן All Jewish parents וועֶלכעֶ בּאַדאַרפעֶן האָבּעֶן אַ סְפּעֶצִיעֶלעֶ יְשׁוּעָה אוּן הַצָּלָה פאַר זֵייעֶרעֶ קִינְדעֶר who require special deliverance and salvation for their children אִיז דעֶר זִיכעֶרסטעֶר מִיטעֶל צוּ שְׁטִיצעֶן תּוֹרָה לעֶרנעֶר. [should know that] the most reliable means [to secure this] is to support thos…

מָצִינוּ We observe דְעִקָּר חִבָּתוֹ שֶׁל הקב"ה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם that G‑d cherished Avraham mainly הָיָה לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה — כְּפֵרוּשׁוֹ יְחַבֵּר — אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ because “he commands his children and his household.” Now, the word here translated “commands” (yetzaveh) can also mean “connect.” הַיְנוּ This im…

אַאַמוּ"ר אָמַר My revered father, the Rebbe [Rashab], once stated: חֲסִידוּת אִיז נָעוּץ תְּחִלָּתָן בְּסוֹפָן וְסוֹפָן בִּתְחִלָּתָן “[To] Chassidus [can be applied the statement], ‘The beginning is rooted in the end and the end in the beginning.’ דִי דַּרְגָא פוּן עִגּוּלִים מִבְּלִי אֲשֶׁר יִמָּצֵא רֹאשׁ וְסוֹף This is the level of Divine influ…

הַמִּצְוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל יְדֵי הַמַּקִּיף שֶׁבַּמִּצְוֹת עַצְמָם [The spiritual influence evoked by] the mitzvos is drawn down by means of the transcendent light generated by the mitzvos themselves. מִצְוַת צְדָקָה, עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, הִיא מִצְוָה כּוֹלֶלֶת For example, the mitzvah of tzedakah is a comprehensive mitzvah, אֲשֶׁר כָּל הַמִּצְוֹת נ…

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן שָׁאַל אֶת אֶחָד הַחֲסִידִים הַגְּדוֹלִים הַמְקוֹרָבִים בְּיוֹתֵר בִּהְיוֹתוֹ אֶצְלוֹ בִּיחִידוּת, לְמַצָּבוֹ Once, in the course of a yechidus, the Alter Rebbe questioned one of his foremost and closest chassidim about his personal situation. וַיִּתְאוֹנֵן הֶחָסִיד כִּי יָרַד מִנְּכָסָיו וכו The chassid lamented that he had lost …

חָסִיד אֶחָד אוֹ תַּלְמִיד אֶחָד A single chassid or student, כַּאֲשֶׁר נוֹתֵן לִבּוֹ דַּעְתּוֹ וְנַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה וְחִזּוּקָהּ who devotes his entire heart, mind and soul to study Torah and bolster its observance, פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת בְּעִיר גְּדוֹלָה בְּכָל עִנְיָנֵי הָעִיר can bring succor to a large city, with all its concerns. וְהוּא בְּד…

אַאַזְמוּ"ר אָמַר My revered grandfather, the Rebbe [Maharash], once said: אַ אִידִישׁעֶר קרעֶכץ וואָס קוּמט חַס וְשָׁלוֹם בְּסִבָּה פוּן אַ נִיט גוּט גַּשְׁמִי “Even when the sigh of a Jew is occasioned by an unfavorable material circumstance (Heaven forbid), אִיז אוֹיך אַ תְּשׁוּבָה גְדוֹלָה this too is a significant act of teshuvah. בִּפְרַט אַ …

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן כּוֹתֵב בְּסִדּוּרוֹ The Alter Rebbe writes in his Siddur נָכוֹן לוֹמַר קוֹדֶם הַתְּפִלָּה הֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ that it is appropriate to say before [the morning] prayers: “I hereby undertake to fulfill the commandment, ‘Love your fellowman as yourself.’ “ זֹאת אוֹמֶרֶת This imp…

מְסִירוּת נֶפֶשׁ הָרְאוּיָה לִבְנֵי תּוֹרָה The [extent of the] self-sacrifice appropriate for Torah scholars הוּא כִּדְרָשַׁת רַזַ"ל is indicated by our Sages’ interpretation of the phrase, אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל “If a man dies in a tent.” לְהָמִית אֶת כָּל הַתַּעֲנוּגִים בְּעִנְיָנֵי עוֹלָם The Sages taught that [if one seeks to dedicate hims…

הַעֲבָרַת הַפַּרְשָׁה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם - פָּסוּק פָּסוּק The review of the weekly Torah reading — twice in the original, in the Holy Tongue, and once in its Aramaic translation — should be done verse by verse. וְקוֹרִין גַּם הַהַפְטָרָה The haftarah should also be read [after this review]. אוֹ שְׁתֵּי הַהַפְטָרוֹת אִם הוּא שַׁבָּ…

עֲבוֹדַת הָאָדָם עַל פִּי תּוֹרַת הַחֲסִידוּת According to the teachings of Chassidus, Divine service entails לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לִרְאוֹת עִנְיַן הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית training oneself to perceive G‑d’s hashgachah peratis — אֵיךְ כִּי בְטוּבוֹ יִתְבָּרֵךְ מְחַדֵּשׁ אֶת הָעוֹלָם וְהַנִּבְרָאִים בְּכָל רֶגַע בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית how, in …

הַצֶּמַח צֶדֶק בְּסַפְּרוֹ לִבְנוֹ אַאַזְמוּ"ר מְאוֹרָע מֵחַיָּיו After the Tzemach Tzedek told his son, my revered grandfather, the Rebbe [Maharash], about an incident that once happened to him, סִיֵּים he concluded: מִיט דעֶם וואָס מעֶן העֶלפט אַ אִידעֶן אִין פַּרְנָסָה, “When one helps a Jew make a living, אֲפִילוּ פאַרדִינעֶן זִיבּעֶצִיג קאָפִּ…

כְּתִיב וּבֵרַכֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה It is written: “G‑d, your L‑rd, will bless you in all that you do.” הָאָדָם עָלָיו רַק לַעֲשׂוֹת כְּלִי לְפַרְנָסָתוֹ A person only needs to make a vessel for his livelihood, וּלְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ אֲשֶׁר הַכְּלִי יִהְיֶה טָהוֹר מִכָּל סִיג וּפְסוֹלֶת דְּאוֹנָאָה כו and should make eve…

וְיָרְדוּ חַיִּים שְׁאוֹלָה [With regard to the company of Korach, it is written:] “They will go down alive to the grave.” שֶׁגַּם בִּשְׁאוֹל חוֹשְׁבִים שֶׁהֵם חַיִּים That is, even when in the grave they would think that they were alive. הַבְּרָכָה בְּ–וְיָרְדוּ חַיִּים שְׁאוֹלָה There is a blessing in “going down alive to the grave.” כְּמוֹ בְּנֵ…

דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה It is written: “If there is worry in a man’s heart, he should minimize it (yashchenah).” וְאָמְרוּ רַזַ"ל שְׁנֵי פֵּרוּשִׁים Our Sages interpret this in two ways: יַסִּיחֶנָּה מִדַּעְתּוֹ (a) he should take his mind off it (yasichenah, spelled with the letter samech), יְשִׂיחֶנָּה לַאֲחֵרִים or (b) he should relate …

הַשּׁוֹאֵל בַּמֶּה הִיא הַהִתְקַשְׁרוּת שֶׁלּוֹ אֵלַי You ask: What does your spiritual bond with me — your hiskashrus — consist of, מֵאַחַר שֶׁאֵין אֲנִי מַכִּירוֹ פָּנִים since I do not know you by face…? ..הַהִתְקַשְׁרוּת הָאֲמִתִּית הִיא עַל יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה True connection is attained by Torah study. כְּשֶׁהוּא לוֹמֵד הַמַּאֲמָרֵי חֲסִי…

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ תַּמּוּז [On Shabbos Mevarchim, אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning יוֹם הִתְוַעֲדוּת and to hold a farbrengen on that day. מַעֲנֶה אַאַזְמוּ"ר לְאַאַמוּ"ר בִּיחִידוּת, חוֹרֶף תרל"ה My revered grandfather, the Rebbe [Maharash], gave the follow…

לַאֲמִירַת וַהֲבִיאֵנוּ לְשָׁלוֹם כוּ When saying the phrase vahavieinu leshalom, מְחַבְּרִים תְּחִלָּה בּ' הַצִּיצִיּוֹת דִּלְפָנָיו one first gathers together the two front tzitziyos; אַחַר כַּךְ מְצַרְפִים צִיצִית כָּנָף הַשְּׂמָאלִי דְּלַאֲחוֹרָיו to these are added the one from the back left corner אַחַרי זֶה צִיצִית דְּכָנָף הַיָּמִין and the…

רַבֵּנוּ בְּסֵפֶר שֶׁל בֵּינוּנִים פֶּרֶק ג' אוֹמֵר In chapter 3 of Tanya, the [Alter] Rebbe states כִּי ג' מוֹחִין חַבַּ"ד וְז' מִדּוֹת that the three intellectual faculties of Chochmah, Binah and Daas, and the seven emotive attributes, הֵם הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מֵעֶשֶׂר סְפִירוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת are an extension of the ten supernal Sefiros. דְּכָל זֶה …

מִפִּתְגָּמֵי אַאַזְמוּ"ר My revered grandfather, the Rebbe [Maharash], used to say: דעֶר שֵׂכֶל אוּן מִדּוֹת געֶבּוֹי פוּן אַ חָסִיד, אִיז לְפִי עֶרֶךְ זַיין עֶרְשְׁטעֶ יְחִידוּת בַּא זַיין רֶבִּי'ן The intellectual and emotional constitution of a chassid mirrors his first yechidus with his Rebbe. דִי עֶרְשְׁטעֶ יְחִידוּת אִיז לְפִי עֵרֶךְ מְהוּת …

בְּחֹדֶשׁ מַרְחֶשְׁוָן תּרי"ג In the month of MarCheshvan, 5613 (1852), קָבַע הַצֶּמַח צֶדֶק the Tzemach Tzedek scheduled — מִלְּבַד הַשִּׁעוּרִים הָאַחֵרִים in addition to his other study sessions — שִׁעוּר לִמּוּד עִם אַאַזְמוּ"ר בְּכָל יוֹם שְׁתֵּי שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה a study session with my revered grandfather, the Rebbe [Maharash], for two-and-a…

בִּזְמַן הַזֶּה בְּעִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא מַמָּשׁ In this present era of ikvesa diMeshicha, [the generation that can already hear the approaching footsteps of Mashiach,] הַחוֹבָה עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִדְרוֹשׁ בְּטוֹבַת זוּלָתוֹ every Jew is obligated to seek the welfare of his fellow, בֵּין זָקֵן בֵּין צָעִיר be he an elder or a youth — לְ…

נִיט הֲנָאָה האָבּעֶן פוּן עוֹלָם הַזֶּה אִין פוּלעֶן זִין Not to derive satisfaction from this world in the fullest sense הוּא רַק הֲכָנָה טוֹבָה לַעֲבוֹדָה is only a good preparatory step toward Divine service. עִנְיַן הָעֲבוֹדָה הוּא לַעֲשׂוֹת הַגַּשְׁמִי כְּלִי לֵאלֹקוּת Divine service itself involves transforming physicality into a vessel for …

כְּבָר הֶחְלִיטוּ הָרִאשׁוֹנִים כְּמַלְאָכִים, זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ The sages of the early generations — who have been likened to angels — determined long ago אֲשֶׁר רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ הִיא כִּרְפוּאַת הַגּוּף that healing the soul is similar to healing the body. לְכֹל לְרֹאשׁ צָרִיךְ לְסַמֵּן מְקוֹם הַחוֹלִי The first step is to discern the sou…

בִּתְחִלָּה הָיָה רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל אוֹמֵר דְּרוּשִׁים קְצָרִים בִּמְאֹד At first, the Alter Rebbe would deliver very short teachings מַרְעִישֵׁי הַלֵּב וּמַלְהִיבִים מְאֹד that would arouse the heart and inflame it with spiritual emotion. "וְנִקְרְאוּ בְּשֵׁם "דְּרָכִים These were called derachim (“paths”). אַחַר כַּךְ נִקְרְאוּ "אִגְּרוֹת" וְהֵם…

בִּלְבִישַׁת טַלִּית קָטָן בַּבּוֹקֶר When putting on a tallis katan in the morning — בְּיָדַיִם נְקִיּוֹת וּבְמָקוֹם שֶׁמּוּתָּר לְבָרֵךְ if one’s hands are pure and he is in a place where it is permitted to recite a blessing — "מְבָרְכִים "עַל מִצְוַת צִיצִית he should conclude the blessing with the words, …al mitzvas tzitzis, כֵּיוָן שֶׁאֵין בְּ…

הַצֶּמַח צֶדֶק חִבֵּר כַּמָּה נִגּוּנִים The Tzemach Tzedek composed several niggunim. לִמּוּדוֹ הָיָה בְּקוֹל וְנִגּוּן He would study aloud and melodiously. וְלִפְעָמִים הָיָה מַפְסִיק בְּאֶמְצַע לִמּוּדוֹ At times he would pause in the midst of his study, אוֹ כְּתִיבָתוֹ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים אוֹ שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת or in the midst of wri…

בְּבִרְכַּת שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ In the blessing Shehakol nih’yah bidvaro, נִהְיָה הַיוּ"ד בְּקָמַץ וְלֹא בְּסֶגּוֹל the yud of the word nih’yah should be pronounced with a kamatz and not with a segol. אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמִּכְתָּבָיו My revered father, the Rebbe [Rashab], writes in a letter: אֱהוֹב אֶת הַבִּקּוֹרֶת “Love criticism…

מִשִּׂיחוֹת אַאַמוּ"ר From a sichah of my revered father, the Rebbe [Rashab]: אִין דעֶר עֲבוֹדָה פוּן עֲבוֹדַת ה' עַל דֶּרֶךְ הַחֲסִידוּת In avodas HaShem that is practiced according to the teachings of Chassidus, זַיינעֶן פאַראַן אַלעֶ מַדְרֵגוֹת we find all levels…. דִי דַרְגָא פוּן מֵת בּאַדאַרף קֵיין סַךְ הֶסְבֵּר נִיט האָבּעֶן The level of a “…

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן עָנָה לְאֶחָד בְּהִכָּנְסוֹ לִיחִידוּת The Alter Rebbe once gave the following answer to a chassid in the course of a yechidus: בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וועֶרעֶן אָנגעֶרוּפעֶן נֵרוֹת The Jewish people are called lamps. אַ נֵר אִיז כָּלוּל פוּן כְּלִי פְּתִילָה שֶׁמֶן וָאֵשׁ A lamp is comprised of a container, a wick, oil, and fire. מעֶן …

דִי וועֶלט דאַרף האָבּעֶן טַהֲרַת הָאֲוִיר This world needs to have its air purified, טַהֲרַת הָאֲוִיר אִיז נאָר דוּרךְ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה and this can be accomplished only through the letters of the Torah [that one recites]. דִי אוֹתִיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה זַיינעֶן אַ שְׁמִירָה כְּלָלִית אוּן אַ שְׁמִירָה פְּרָטִית These letters afford both univers…

דעֶר עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי This physical world אִיז אַ געֶמִישׁ פוּן גִנוּנְיָא שֶׁל הקבּ"ה is a mixture of G‑d’s genunya (אַ צוּזאַמעֶנְקוּנפְט וואוּ ה' יִתְבָּרֵךְ כִּבְיָכוֹל קוּמְט זִיךְ צוּזאַמעֶן מִיט דעֶם אָדָם בְּחִיר הַנִּבְרָאִים) (a meeting place in which G‑d unites with man, the choicest of all created beings) אוּן גִנַּת אֱגוֹז (בְ…

נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם [Whenever] the Priestly Blessing [is given, the procedure to be followed by each congregant is as follows]: כְּשֶׁאוֹמְרִים תֵּבַת יְבָרֶכְךָ — הַמִּתְבָּרֵךְ רֹאשׁוֹ בְּאֶמְצַע When the kohanim say the word yevarechecha, the recipient of the blessing faces forward; ה' — מֵסֵב רֹאשׁוֹ לִימִינוֹ, שֶׁהִיא שְׂמֹאל הַמְבָרֵךְ when …

בִּשְׁעַת קְרִיאַת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת עוֹמְדִים וּפְנֵיהֶם אֶל הַסֵּפֶר תּוֹרָה During the public reading of the Ten Commandments, the congregants stand and face the Torah scroll. אֵין אוֹמְרִים אַקְדָמוּת It is not our custom to recite the hymn beginning Akdamus. הִסְתַּלְּקוּת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב The Baal Shem Tov passed away בַּיוֹם הָרְבִיעִי…

Day 49 of the Omer עֶרֶב חַג הַשָּׁבוּעוֹת תּקנ"ז אָמַר רַבֵּנוּ הַזָּקֵן תּוֹרָה On the eve of Shavuos, 5557 (1797), the Alter Rebbe delivered a teaching וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר גוֹ [on G‑d’s command to Moshe Rabbeinu a few days before the people were to receive the Torah]: “You shall sanctify them today and tomorrow [and they shall launder…

Day 48 of the Omer חַג הַשָּׁבוּעוֹת The festival of Shavuos הוּא זְמַן הַמּוּכְשָׁר לַעֲשׂוֹת הַכּׂל is the perfect time to do everything possible לְטוֹבַת לִמּוּד הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה בְּיִרְאַת שָׁמַיִם to advance one’s Torah study and one’s service of G‑d with awe. וְכֵן לְהִתְעַסֵּק בִּתְשׁוּבָה בְּהַנּוֹגֵעַ לְתּוֹרָה Similarly, it is an ap…

Day 47 of the Omer כְּשֶׁהִסְתַּפְּרוּ בִּימֵי הַגְבָּלָה, קוֹדֶם עֶרֶב חַג הַשָּׁבוּעוֹת, לֹא הָיְתָה רוּחַ אַאַמוּ"ר נוֹחָה מִזֶּה My revered father, the Rebbe [Rashab], did not look favorably on the practice of taking a haircut [at the conclusion of the period of the Omer] during the [Three] Days of Preparation preceding Shavuos, i.e., before th…

Day 46 of the Omer אָנָּא בְּכֹחַ — דְּקַבָּלַת שַׁבָּת — אוֹמְרִים בְּלַחַשׁ In [Friday evening’s welcoming] Kabbalas Shabbos service, the passage beginning Ana Becho’ach is said in a whisper. וּפְרוֹשׂ עָלֵינוּ כו' — בְּקַבָּלַת שַׁבָּת — בַּעֲמִידָה In [Friday evening’s welcoming] Kabbalas Shabbos service, one stands when one reaches the words u…

Day 45 of the Omer עַד י"ב בַּחֹדֶשׁ — וְעַד בִּכְלַל — אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן [From the first of Sivan] until the twelfth inclusive, Tachanun is omitted. זְרוֹק חוּטְרָא לַאֲוִירָא אַעִקָּרֵיהּ קָאֵי [There is a maxim of the Sages:] “If you toss a stick into the air, it will land on its base.” נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים הִנְחִילוּ אֲבוֹתֵינוּ רַבּו…

Day 44 of the Omer עֲלִיַּת הַנְּשָׁמָה הִיא שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּכָל יוֹם בְּהַג' תְּפִלוֹת The soul ascends three times a day, during each of the three prayer services. וּבִפְרָט נִשְׁמַת הַצַּדִּיקִים דְּיֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל This is especially true of the souls of tzaddikim, of whom it is said, “They proceed from strength to strength.” וְדָ…

Day 43 of the Omer בְּאַחַד הַחֶזְיוֹנוֹת לַיְלָה שֶׁרָאָה הַצֶּמַח צֶדֶק אֶת רַבֵּנוּ הַזָּקֵן In one of the nighttime visions in which the Tzemach Tzedek saw [his maternal grandfather,] the Alter Rebbe, בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ within thirty days of the latter’s passing, אָמַר לְפָנָיו הַמַּאֲמָר עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמ…

Day 42 of the Omer אַאַמוּ"ר סִפֵּר My revered father, the Rebbe [Rashab], related שֶׁשָּׁמַע מֵאָבִיו that he heard from his father, [the Rebbe Maharash,] בְּשֵׁם הַצֶּמַח צֶדֶק שֶׁשָּׁמַע מֵרַבֵּנוּ הַזָּקֵן that the Tzemach Tzedek heard the Alter Rebbe שֶׁהָיָה קוֹרֵא אֶת עַצְמוֹ referring to himself בְּשֵׁם בֵּן לְהָרַב הַמַּגִּיד as the son of…

Day 41 of the Omer קוֹדֶם צִוּוּי הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ Before the commandment, “You shall surely reprove [your fellowman],” כְּתִיב וְלֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ it is written, “Do not hate your brother [in your heart],” כִּי זֶהוּ תְּנַאי מוּקְדָּם לְהוֹכָחָה for this is a necessary prerequisite for rebuking one’s fellowman. וְאַחֲרֵי זֶה כְּתִיב וְלֹא …

Day 40 of the Omer מִמַּאֲמָרֵי רַבֵּנוּ הַזָּקֵן בִּשְׁנַת תקנ"ה בְּליאָזנאָ The Alter Rebbe delivered the following maamar in Liozna in the year 5555 (1795): שְׂכַר מִצְוָה מִצְוָה “The reward for a mitzvah is a mitzvah.” הַמִּצְוָה בְּעֶצֶם עַצְמוּתָהּ הִיא הַשָּׂכָר The very essence of the mitzvah is itself the reward for the mitzvah. וְהִתְגַל…

Day 39 of the Omer מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ סִיוָן [On] Shabbos Mevarchim, Sivan [it is our custom] אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה to recite the entire Book of Tehillim early in the morning יוֹם הִתְוַעֲדוּת and to hold a farbrengen on that day. לִשְׁלִישִׁי עוֹלֶה הַבַּעַל קוֹרֵא, וּמֵעַצְמוֹ [In years in which Parshas Bechukosai is read…

Day 38 of the Omer רֵאשִׁית הַיְרִידָה, רַחֲמָנָא לִצְלַן The first stage in a person’s spiritual decline (Heaven forbid) הוּא הֶעְדֵּר הָעֲבוֹדָה בִּתְפִלָּה is a lack of effort when serving G‑d in prayer. עֶס וועֶרט אַלץ טְרוּקעֶן אוּן קאַלט Everything becomes parched and cold. דִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלוּמָּדָה וועֶרט שׁוֹין אוֹיךְ שְׁוועֶר Even …

Day 37 of the Omer פַּעַם אַחַת הִתְוַעֲדוּ חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים — בִּשְׁנַת תּקמ"ד-ז Once, at some time in the years 5544-5547 (1784-1787), a group of early chassidim who were farbrengen together וְתוֹכֶן שִׂיחָתָם הָיָה spoke of דעֶר רֶבִּי — רַבֵּנוּ הַזָּקֵן — האָט אוֹיפגעֶטאָן וואָס מעֶן אִיז נִיט עֶלעֶנט how their Rebbe, the Alter Rebbe, h…