מסע אל נופי הפחד בנגב | פרופ' דרור הבלנה

HujiCast

הוא אולי לא עושה רושם ראשוני מי יודע מה, אבל כשלומדים להכיר אותו - אין ברירה אלא להתאהב. טחבן המדבר הוא סרטן יבשתי קטן הנפוץ במרכז הנגב. כשני ס"מ גודלו, והוא אפרפר וללא מאפיינים יוצאי דופן. ואולם, מספר מחקרים שבחנו את אורחות חייו של טחבן המדבר מצאו שמדובר ביצור מרתק המקיים מערכת משפחתית וחברתית נדירה אצל חסרי חוליות, ובנוסף ממלא תפקיד חשוב בתחזוק השוטף של המדבר.

טחבני המדבר בוחרים בן זוג אחד לכל החיים וחיים במשפחות, במחילות שבחרה הנקבה, עם עדיפות לשכונות הבטוחות יותר. הזוג אוהב ניקיון ומקיים טיפול הורי הדוק ומסור ב-70 עד 90 הצאצאים, התנהגות יוצאת דופן בסרטנאים. יש להם טקטיקות מתוחכות להתחמק מהטורף העיקרי שלהם, עקרב בשם עַבְיָד צהוב האורב לטחבנים במחילתו.

פרופ' דרור הבלנה מהמחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות במכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, חוקר את טחבן המדבר, במספר הקשרים, גם בהקשר של ניהול סיכונים: בין הצורך לאכול עלים רקובים והפחד להיטרף על ידי העביד הצהוב - פרופ' הלבנה קורא לזה "נוף הפחד", וגם בהקשר של תפקיד הטחבן באקולוגיה של המדבר.

טחבן המדבר הוא, לפי הבלנה, נאמן הניקיון של הנגב. הוא אחראי לסילוק רוב הנשר (עלים בעיקר) ומהווה גורם מרכזי בתהליך מיחזור החומרים ודפוסי הפיזור של נוטריינטים בקרקע המדבר: מחילות הטחבן משמשות כצינורות הובלה של חנקן וזרחן שעשויים לייצר איים של קרקע פורייה גם בסביבה מדברית דלה במשאבים.

על מנת לדעת איך נראה "נוף הפחד" של הטחבן ואיך הוא לומד להגן על עצמו מפני אויבו העקרב, למעשה חקר פרופ' הבלנה את הזיכרון של הטחבנים: בכל בוקר, ביציאה מהמחילה שלהם, חיכה להם נוף חדש שעוצב במיוחד בשבילם, עם מחילות של אויבים מזויפים ואמיתיים.