סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ “Turn away from evil and do good, seek peace and pursue it.” האָט דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב געֶזאָגט The Baal Shem Tov explained this verse as follows: אִין יעֶדעֶר דָּבָר גַּשְׁמִי פוּן דְּבָרִים הַמּוּתָּרִים Every physical thing that is permitted to us זַיינעֶן פאַראַן טוֹב וָרָע contains good an…

מִיט דעֶר גרעֶסטעֶר האָרעֶוואַניעֶ Even with the greatest toil, קעֶן מעֶן נִיט פאַרדִינעֶן קֵיין אֵיין סעֶנט one cannot earn one cent מעֶהר וִויפְיל הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ האָט אָפְּגעֶשׁטעֶלט, אַז דעֶר אוּן דעֶר מעֶנשׁ זאָל פאַרדִינעֶן more than G‑d has ordained for him. מעֶן בּעֶדאַרף טאָן וִויפְיל עֶס אִיז נוֹיטִיג We must do what is necessary, אָב…

מִשִּׂיחַת אַאַמוּ"ר From a talk of my revered father, the Rebbe [Rashab]: יעֶמאָלט, וועֶן מָשִׁיחַ וועֶט קוּמעֶן בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן When Mashiach arrives (May that be speedily in our days!), וועֶט מעֶן עֶרשְׁט בֵּיינקעֶן נאָךְ דִי גָּלוּת טעֶג people will start hankering after the bygone era of exile. יעֶמאָלט וועֶט עֶרשְׁט פאַרדְרִיסעֶן…

הוֹרָאָה לָרַבִּים A directive of general application: מַתְחִילִין לְהָנִיחַ תְּפִלִּין שְׁנֵי חֳדָשִׁים קוֹדֶם הַבַּר מִצְוָה A boy should begin putting on tefillin two months before his bar-mitzvah — בַּתְּחִלָּה בְּלֹא בְּרָכָה first, without reciting the blessing, וְכַעֲבוֹר אֵיזֶה שָׁבוּעוֹת בִּבְרָכָה and after a few weeks, with the blessing.…

מַעֲלַת הַמָּשִׁיחַ שֶׁיִּהְיֶה עָנָיו The distinctive quality of Mashiach will be his humility. דַּהֲגַם שֶׁיִּהְיֶה בְּתַכְלִית הַגַּדְלוּת Though he will be on the highest level, וְיִלְמוֹד תּוֹרָה עִם הָאָבוֹת וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם and will teach Torah to the Patriarchs and Moshe Rabbeinu, בְּכָל זֶה יִהְיֶה בְּתַכְלִית הָעֲנָוָה …

מָצְאוּ פִּתְקָא כְּתַב יַד קֹדֶשׁ הַצֶּמַח צֶדֶק וְתוֹכְנָהּ A handwritten note was once found in which the Tzemach Tzedek recorded שֶׁהֶחְלִיט לִלְמוֹד בְּכָל יוֹם שֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּלַּיְלָה בַּעֲמִידָה נִגְלֶה his resolve to study six hours of nigleh every night, while standing. וְתּוֹדָה לָאֵ-ל שֶׁקִיֵּם [As the note concludes,] he carried this …

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ אָב. אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה. יוֹם הִתְוַעֲדוּת [On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning and to hold a farbrengen on that day. הפטורה: שִׁמְעוּ - אֱלֹקֶיךָ יְהוּדָה. אִם תָּשׁוּב... וּבוֹ יִתְהַלָלוּ We read the haftarah beginning Shimu dvar A-donai…

אֶחָד מֵהָעִלוּיִם הַמְפוּרְסָמִים A brilliant and renowned prodigy, בַּעַל כִּשָׁרוֹן גָּדוֹל וְעַמְקָן נִפְלָא with great talents and wondrously deep comprehension, בָּא לְלִיאָזנאָ וְשָׁקַד בְּלִמּוּד הַחֲסִידוּת came to Liozna and devoted himself to the study of Chassidus. וּבְגוֹדֶל כִּשְׁרוֹנוֹתָיו Thanks to his immense gifts, רָכַשׁ לוֹ בְּמ…

אִין לעֶרנעֶן When a person is studying Torah, אִיז דִי אִיבּעֶרגעֶגעֶבּעֶנקַייט פון מעֶנטְשׁעֶן צוּ אַ זאַך he devotes himself to a concept וועֶלכעֶ עֶר וִויל פאַרשְׁטֵיין אוּן פאַרְשְׁטֵייט that he is trying to understand and that he [ultimately] understands. אִין דאַוונעֶן When he is praying, אִיז דִי אִיבּעֶרגעֶגעֶבּעֶנקַייט צוּ העֶכעֶר וִוי פא…

אִין חֲסִידוּת אִיז פאַראַן צְווֵיי זֵייעֶר כאַראַקטעֶריסטישׁעֶ אוֹיסְשְׁפּראַכעֶן There are two statements very characteristic of Chassidus: א) אַ אִיד דעֶרקעֶנט גֶ-טלִיכקַייט (a) “A Jew [innately] recognizes G‑dliness אוּן פִילט דִי אִיבּעֶרנאַטִירלִיכקַייט and is [inherently] sensitive to that which is supernatural. אוּן בּעֶדאַרף אוֹיף דעֶם קֵי…

מִפִּתְגָמֵי הַצֶּמַח צֶדֶק The Tzemach Tzedek used to say: אַ פְּנִימִי אִיז “A pnimi is a chassid אַז בּעֶטעֶן אַ בְּרָכָה אוֹיף עֲבוֹדָה for whom the very notion of asking [his Rebbe] for a blessing for [success in his] avodah אִיז דאָס אַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי הָבֶל is ‘empty talk.’ אוּן עֶס דאַרף זַיין תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה עַל הַאֲנָשִׁים [A pn…

כַּאֲשֶׁר מַטּוֹת וּמַסְעֵי נִפְרָדוֹת When we read the parshiyos called Matos and Masei in two separate weeks, קוֹרִין - בְּמִנְחַת שַׁבָּת, ב', ה' - לְלֵוִי עַד סוֹף כָּל הַמַסָּעוֹת. the passage of the Torah that is read for the second aliyah on Shabbos afternoon, and again on Monday and Thursday morning, continues until the end of [the account …

אַאַמוּ"ר אָמַר My revered father, the Rebbe [Rashab], once said: אַ חֲסִידִישׁעֶר וואָרט מאַכט קלאָר דִי קאָפּ אוּן רֵיין דִי האַרץ “A chassidic teaching clears one’s mind and cleanses one’s heart. אַ חֲסִידִישׁעֶ הַנְהָגָה טוֹבָה מאַכט לִיכטִיג אִין שׁטוּבּ A positive chassidic practice lights up one’s home. אַ חֲסִידִישׁעֶר נִגּוּן שְׁטאַרקט דִי…

אֵין מְבָרְכִים שֶׁהֶחֱיָנוּ בֵּין הַמְּצָרִים וַאֲפִילוּ בְּשַׁבָּת [The custom in Chabad follows the ruling that] the blessing Shehecheyanu should not be recited during [the period of semi-mourning known as] bein hametzarim, even on Shabbos. כְּתִיב It is written: וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם “They shall make Me a Sanctuary and …

שְׁלֹשָׁה מִינֵי הִתְבּוֹנְנוּת הֵם There are three kinds of meditation: א) הִתְבּוֹנְנוּת לִמּוּדִית (a) Meditation associated with study: אַחַר שֶׁמֵּבִין הָעִנְיָן עַל בּוּרְיוֹ, הוּא מִתְבּוֹנֵן בְּעוֹמֶק הָעִנְיָן הַהוּא, עַד שֶׁהַשִּׂכְלִי מֵאִיר אֶצְלוֹ After a person understands a concept thoroughly, he meditates on its depth until its inte…

מֵהַנְהָגוֹת אַאַמוּ"ר Among the practices of my revered father, the Rebbe [Rashab]: כְּשֶׁנָּסַע מִבֵּיתוֹ When traveling from home, אַף שֶׁנִּשְׁאַר בְּמָקוֹם אֶחָד כַּמָּה חֳדָשִׁים though he might remain in a single place for several months, הָיָה אוֹמֵר בְּכָל יוֹם אַחַר הַתְּפִלָּה תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ he would recite the Prayer for Travelers …

דֶער אַלטעֶר רֶבִּי האָט געזאָגט אוֹיף ר' מׂשֶׁה וִוילעֶנקעֶר The Alter Rebbe once said of his disciple, R. Moshe Vilenker: מׂשֶׁה האָט מוׂחִין דְגַדְלוּת “Moshe has mochin degadlus [i.e., an expanded intellectual consciousness]. אוּן אִין דִי צעֶן יאָר וואָס עֶר האָט געֶהאָרעֶוועֶט, האָט עֶר אוֹיסְגעֶהאָרעֶוועֶט מוֹחִין רְחָבִים In the ten years t…

תַּעֲנִית, סְלִיחוֹת, אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ A fast day. The Selichos prayers and Avinu Malkeinu are recited [in the Morning Service]. חִלּוּק לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת וְלוּחוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת The difference between the First Tablets and the Second Tablets can be outlined as follows: בַּלּוּחוֹת עַצְמָן With regard to the Tablets themselves: הָרִאשׁוֹנוֹת…

אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב — אֵין לְשַׁעֵר The Baal Shem Tov’s love of his fellow Jews is beyond conception. הָרַב הַמַּגִּיד אָמַר On this the Maggid of Mezritch once said: הַלְוַאי הָיוּ נוֹשְׁקִים הַסֵּפֶר תּוֹרָה “If only people would kiss the Torah scroll בְּאוֹתָהּ הָאַהֲבָה, שֶׁהָיָה מוֹרִי מְנַשֵּׁק אֶת הַיְּלָדִים with the …

אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמַּאֲמָרָיו My revered father, the Rebbe [Rashab], writes in one of his maamarim: תַּעֲנוּג נַפְשִׁי עַל אֱלֹקוּת יָכוֹל לִהְיוֹת מִזֶּה שַׁמְנוּנִית בַּגוּף The soul’s delight in G‑dliness can actually make a person fat. אוֹמְרִים עַל הָרַב ר' נָחוּם מִטשֶׁרְנאָבִּיל It was said that [the holy tzaddik,] R. Nachum of Ch…

זֶה לְשׁוֹן הַצֶּמַח צֶדֶק בְּאֶחָד מִדְּרוּשָׁיו The following are the words of Tzemach Tzedek in one of his maamarim: רַבֵּנוּ ז"ל בְּאִמְרוֹתָיו לְבָנָיו יוֹם ג' פָּרָשַׁת בָּלָק שְׁנַת תּקס"ב אָמַר וְזֶה דְּבָרָיו The [Alter] Rebbe, when speaking with his sons on the Tuesday of Parshas Balak, 5562 (1802), said the following: לְהָבִין קוּשְׁיַת …

אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן Tachanun is not recited. יוֹם בּוֹ יָצָא כְּבוֹד קְדוּשַׁת אַדְמוּ"ר שליט"א לְחֵרוּת On this date [in 1927], the Rebbe [Rayatz]was actually granted freedom. הַמַּאֲסָר הוּתְחַל רֶבַע עַל שָׁעָה הַשְּׁלִישִׁית אוֹר לְיוֹם רְבִיעִי חֲמִשָׁה עָשָׂר בְּסִיוָן תרפ"ז [His] imprisonment began at 2:15 on Wednesday morning, the fift…

אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן Tachanun is not recited. יוֹם הוּלֶּדֶת אֶת כְּבוֹד קְדוּשַׁת אַדְמוּ"ר שְׁלִיטָ"א בִּשְׁנַת תּר"ם [This date marks] the birthday of the Rebbe Rayatz in 5640 (1880). יוֹם בּוֹ נִתְבַּשֵּׂר — בִּשְׁנַת תּרפ"ז — שֶׁהוּא חָפְשִׁי מִגָּלוּתוֹ אֲשֶׁר הָגְלָה On this date, in 5687 (1927), he was informed of his impending release …

בְּתַּנְיָא דְּפוּס זָאלקְוֵוי שְׁנַת מְבַשֵּׂ"ר טוֹ"ב In the Zholkva edition of Tanya that appeared in the year מבש"ר טו"ב (5559/1799) נִדְפְּסָה אִגֶּרֶת הַתְּשׁוּבָה מַהֲדוּרָא קַמָּא the first version of Iggeres HaTeshuvah was included. וְלֹא נֶחְלְקָה לִפְרָקִים It was not divided into chapters גַם יֵשׁ כַּמָּה שִׁינּוּיִם בְּתוֹכֶן הָאִגֶּרֶת…

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן בִּתְחִלַּת נְשִׂיאוּתוֹ אָמַר תּוֹרָה Soon after he undertook the leadership of the chassidic community, the Alter Rebbe delivered the following teaching: מֵה' מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ [It is written:] “A man’s steps are made firm by G‑d.” אַז אַ אִיד קוּמט אִין אַ אָרט When a Jew arrives at a particular place, אִיז עֶס צוּלִיבּ…

אַלֶע אִידִישׁעֶ עֶלטעֶרן All Jewish parents וועֶלכעֶ בּאַדאַרפעֶן האָבּעֶן אַ סְפּעֶצִיעֶלעֶ יְשׁוּעָה אוּן הַצָּלָה פאַר זֵייעֶרעֶ קִינְדעֶר who require special deliverance and salvation for their children אִיז דעֶר זִיכעֶרסטעֶר מִיטעֶל צוּ שְׁטִיצעֶן תּוֹרָה לעֶרנעֶר. [should know that] the most reliable means [to secure this] is to support thos…

מָצִינוּ We observe דְעִקָּר חִבָּתוֹ שֶׁל הקב"ה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם that G‑d cherished Avraham mainly הָיָה לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה — כְּפֵרוּשׁוֹ יְחַבֵּר — אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ because “he commands his children and his household.” Now, the word here translated “commands” (yetzaveh) can also mean “connect.” הַיְנוּ This im…

אַאַמוּ"ר אָמַר My revered father, the Rebbe [Rashab], once stated: חֲסִידוּת אִיז נָעוּץ תְּחִלָּתָן בְּסוֹפָן וְסוֹפָן בִּתְחִלָּתָן “[To] Chassidus [can be applied the statement], ‘The beginning is rooted in the end and the end in the beginning.’ דִי דַּרְגָא פוּן עִגּוּלִים מִבְּלִי אֲשֶׁר יִמָּצֵא רֹאשׁ וְסוֹף This is the level of Divine influ…

הַמִּצְוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל יְדֵי הַמַּקִּיף שֶׁבַּמִּצְוֹת עַצְמָם [The spiritual influence evoked by] the mitzvos is drawn down by means of the transcendent light generated by the mitzvos themselves. מִצְוַת צְדָקָה, עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, הִיא מִצְוָה כּוֹלֶלֶת For example, the mitzvah of tzedakah is a comprehensive mitzvah, אֲשֶׁר כָּל הַמִּצְוֹת נ…

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן שָׁאַל אֶת אֶחָד הַחֲסִידִים הַגְּדוֹלִים הַמְקוֹרָבִים בְּיוֹתֵר בִּהְיוֹתוֹ אֶצְלוֹ בִּיחִידוּת, לְמַצָּבוֹ Once, in the course of a yechidus, the Alter Rebbe questioned one of his foremost and closest chassidim about his personal situation. וַיִּתְאוֹנֵן הֶחָסִיד כִּי יָרַד מִנְּכָסָיו וכו The chassid lamented that he had lost …

חָסִיד אֶחָד אוֹ תַּלְמִיד אֶחָד A single chassid or student, כַּאֲשֶׁר נוֹתֵן לִבּוֹ דַּעְתּוֹ וְנַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה וְחִזּוּקָהּ who devotes his entire heart, mind and soul to study Torah and bolster its observance, פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת בְּעִיר גְּדוֹלָה בְּכָל עִנְיָנֵי הָעִיר can bring succor to a large city, with all its concerns. וְהוּא בְּד…

אַאַזְמוּ"ר אָמַר My revered grandfather, the Rebbe [Maharash], once said: אַ אִידִישׁעֶר קרעֶכץ וואָס קוּמט חַס וְשָׁלוֹם בְּסִבָּה פוּן אַ נִיט גוּט גַּשְׁמִי “Even when the sigh of a Jew is occasioned by an unfavorable material circumstance (Heaven forbid), אִיז אוֹיך אַ תְּשׁוּבָה גְדוֹלָה this too is a significant act of teshuvah. בִּפְרַט אַ …

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן כּוֹתֵב בְּסִדּוּרוֹ The Alter Rebbe writes in his Siddur נָכוֹן לוֹמַר קוֹדֶם הַתְּפִלָּה הֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ that it is appropriate to say before [the morning] prayers: “I hereby undertake to fulfill the commandment, ‘Love your fellowman as yourself.’ “ זֹאת אוֹמֶרֶת This imp…

מְסִירוּת נֶפֶשׁ הָרְאוּיָה לִבְנֵי תּוֹרָה The [extent of the] self-sacrifice appropriate for Torah scholars הוּא כִּדְרָשַׁת רַזַ"ל is indicated by our Sages’ interpretation of the phrase, אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל “If a man dies in a tent.” לְהָמִית אֶת כָּל הַתַּעֲנוּגִים בְּעִנְיָנֵי עוֹלָם The Sages taught that [if one seeks to dedicate hims…

הַעֲבָרַת הַפַּרְשָׁה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם - פָּסוּק פָּסוּק The review of the weekly Torah reading — twice in the original, in the Holy Tongue, and once in its Aramaic translation — should be done verse by verse. וְקוֹרִין גַּם הַהַפְטָרָה The haftarah should also be read [after this review]. אוֹ שְׁתֵּי הַהַפְטָרוֹת אִם הוּא שַׁבָּ…

JNet Director Rabbi Mendel Groner joins the show to give us the history of the organization, and give his pitch for why many more of us should be joining up.By CrownHeights.Info

עֲבוֹדַת הָאָדָם עַל פִּי תּוֹרַת הַחֲסִידוּת According to the teachings of Chassidus, Divine service entails לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לִרְאוֹת עִנְיַן הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית training oneself to perceive G‑d’s hashgachah peratis — אֵיךְ כִּי בְטוּבוֹ יִתְבָּרֵךְ מְחַדֵּשׁ אֶת הָעוֹלָם וְהַנִּבְרָאִים בְּכָל רֶגַע בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית how, in …

הַצֶּמַח צֶדֶק בְּסַפְּרוֹ לִבְנוֹ אַאַזְמוּ"ר מְאוֹרָע מֵחַיָּיו After the Tzemach Tzedek told his son, my revered grandfather, the Rebbe [Maharash], about an incident that once happened to him, סִיֵּים he concluded: מִיט דעֶם וואָס מעֶן העֶלפט אַ אִידעֶן אִין פַּרְנָסָה, “When one helps a Jew make a living, אֲפִילוּ פאַרדִינעֶן זִיבּעֶצִיג קאָפִּ…

כְּתִיב וּבֵרַכֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה It is written: “G‑d, your L‑rd, will bless you in all that you do.” הָאָדָם עָלָיו רַק לַעֲשׂוֹת כְּלִי לְפַרְנָסָתוֹ A person only needs to make a vessel for his livelihood, וּלְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ אֲשֶׁר הַכְּלִי יִהְיֶה טָהוֹר מִכָּל סִיג וּפְסוֹלֶת דְּאוֹנָאָה כו and should make eve…

וְיָרְדוּ חַיִּים שְׁאוֹלָה [With regard to the company of Korach, it is written:] “They will go down alive to the grave.” שֶׁגַּם בִּשְׁאוֹל חוֹשְׁבִים שֶׁהֵם חַיִּים That is, even when in the grave they would think that they were alive. הַבְּרָכָה בְּ–וְיָרְדוּ חַיִּים שְׁאוֹלָה There is a blessing in “going down alive to the grave.” כְּמוֹ בְּנֵ…

דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה It is written: “If there is worry in a man’s heart, he should minimize it (yashchenah).” וְאָמְרוּ רַזַ"ל שְׁנֵי פֵּרוּשִׁים Our Sages interpret this in two ways: יַסִּיחֶנָּה מִדַּעְתּוֹ (a) he should take his mind off it (yasichenah, spelled with the letter samech), יְשִׂיחֶנָּה לַאֲחֵרִים or (b) he should relate …

הַשּׁוֹאֵל בַּמֶּה הִיא הַהִתְקַשְׁרוּת שֶׁלּוֹ אֵלַי You ask: What does your spiritual bond with me — your hiskashrus — consist of, מֵאַחַר שֶׁאֵין אֲנִי מַכִּירוֹ פָּנִים since I do not know you by face…? ..הַהִתְקַשְׁרוּת הָאֲמִתִּית הִיא עַל יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה True connection is attained by Torah study. כְּשֶׁהוּא לוֹמֵד הַמַּאֲמָרֵי חֲסִי…

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ תַּמּוּז [On Shabbos Mevarchim, אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning יוֹם הִתְוַעֲדוּת and to hold a farbrengen on that day. מַעֲנֶה אַאַזְמוּ"ר לְאַאַמוּ"ר בִּיחִידוּת, חוֹרֶף תרל"ה My revered grandfather, the Rebbe [Maharash], gave the follow…

לַאֲמִירַת וַהֲבִיאֵנוּ לְשָׁלוֹם כוּ When saying the phrase vahavieinu leshalom, מְחַבְּרִים תְּחִלָּה בּ' הַצִּיצִיּוֹת דִּלְפָנָיו one first gathers together the two front tzitziyos; אַחַר כַּךְ מְצַרְפִים צִיצִית כָּנָף הַשְּׂמָאלִי דְּלַאֲחוֹרָיו to these are added the one from the back left corner אַחַרי זֶה צִיצִית דְּכָנָף הַיָּמִין and the…

רַבֵּנוּ בְּסֵפֶר שֶׁל בֵּינוּנִים פֶּרֶק ג' אוֹמֵר In chapter 3 of Tanya, the [Alter] Rebbe states כִּי ג' מוֹחִין חַבַּ"ד וְז' מִדּוֹת that the three intellectual faculties of Chochmah, Binah and Daas, and the seven emotive attributes, הֵם הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מֵעֶשֶׂר סְפִירוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת are an extension of the ten supernal Sefiros. דְּכָל זֶה …

מִפִּתְגָּמֵי אַאַזְמוּ"ר My revered grandfather, the Rebbe [Maharash], used to say: דעֶר שֵׂכֶל אוּן מִדּוֹת געֶבּוֹי פוּן אַ חָסִיד, אִיז לְפִי עֶרֶךְ זַיין עֶרְשְׁטעֶ יְחִידוּת בַּא זַיין רֶבִּי'ן The intellectual and emotional constitution of a chassid mirrors his first yechidus with his Rebbe. דִי עֶרְשְׁטעֶ יְחִידוּת אִיז לְפִי עֵרֶךְ מְהוּת …

בְּחֹדֶשׁ מַרְחֶשְׁוָן תּרי"ג In the month of MarCheshvan, 5613 (1852), קָבַע הַצֶּמַח צֶדֶק the Tzemach Tzedek scheduled — מִלְּבַד הַשִּׁעוּרִים הָאַחֵרִים in addition to his other study sessions — שִׁעוּר לִמּוּד עִם אַאַזְמוּ"ר בְּכָל יוֹם שְׁתֵּי שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה a study session with my revered grandfather, the Rebbe [Maharash], for two-and-a…

בִּזְמַן הַזֶּה בְּעִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא מַמָּשׁ In this present era of ikvesa diMeshicha, [the generation that can already hear the approaching footsteps of Mashiach,] הַחוֹבָה עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִדְרוֹשׁ בְּטוֹבַת זוּלָתוֹ every Jew is obligated to seek the welfare of his fellow, בֵּין זָקֵן בֵּין צָעִיר be he an elder or a youth — לְ…

נִיט הֲנָאָה האָבּעֶן פוּן עוֹלָם הַזֶּה אִין פוּלעֶן זִין Not to derive satisfaction from this world in the fullest sense הוּא רַק הֲכָנָה טוֹבָה לַעֲבוֹדָה is only a good preparatory step toward Divine service. עִנְיַן הָעֲבוֹדָה הוּא לַעֲשׂוֹת הַגַּשְׁמִי כְּלִי לֵאלֹקוּת Divine service itself involves transforming physicality into a vessel for …