כל הצבעים שבעולם, מוסברים | פרופ' ליעוז אתגר HUJICAST podcast

31:54

האלימות הגוברת בחברה הערבית גבתה מאות קורבנות בשנים האחרונות ולמרות המאמצים שנעשים, נדמה שהמדינה כושלת בהתמודדות עם הבעיה. האלימות מבוצעת ברובה על ידי גברים ובני נוער. כך, רוב המחקר, התיאוריה וההתערבות שנבנו להתמודדות עם אלימות מתמקדת בעיקר בזכרים. ומה עם הנשים והנערות בחברה הערבית? גם בנושא הכואב הזה הן נדחקות הצידה ולאחור, סובלות מהדרה כפולה - בתחילה על רקע אתני/לאומי ובשנית על רקע מגדרי. אם הן נערות בסיכון, סיכוי סבר שהן סובלות מהדרה משולשת. המחקר החלוצי של ד"ר לנא ג'יריס-לולו מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה מנסה להכיר, לחקור ולהרחיב את הידע הקיים בתחום ולאפשר לנו להכיר לעומק את מידת מעורבותן של נערות ערביות באלימות והגורמים המנבאים התנהגות כזו. בשיחה עם HUJICAST, מספרת ד"ר ג'יריס לולו על מחקרה, שיצא תחת הכותרת: "מעורבותן של נערות ערביות בסיכון בהתנהגות אנטי-סוציאלית ועבריינית". המחקר כלל 400 נערות מגיל 12 עד 21 מכל רחבי הארץ והתמקד בשלושה סוגי עבירות: אלימות פיזית קשה, אלימות מתונה ותוקפנות עקיפה. שוחחנו על המאפיינים הייחודיים לנערות הללו ועל גורמי הסיכון שיכולים להשפיע ולהגדיל את הסיכוי של הנערות לעבריינות: אפליה מגדרית, אפליה אתנית לאומית, עוני, התעללות מינית, ועוד. דברנו גם על גורמי החוסן שמגינים עליהן: דתיות, קרבה משפחתית וניטור הורי. המשמעות של ההתנסות באפליה אתנית, מעבר להיותה גורם המגביר מעורבות באלימות, נמצאה גם כמשתנה המגביר את ההשלכות השליליות של גורמי סיכון אחרים. לפי ממצאי המחקר, נערות ערביות מדווחות על התנסות גבוהה מאוד באפליה מגדרית בסביבתן (85.5%). מגמה דומה נמצאה לגבי אפליה אתנית-לאומית (79%) מצד גורמים שונים בציבור. נקווה שהמחקר החשוב של ד"ר ג'יריס-לולו יתרום לשיפור מצבן של הנערות האלה, ועל ידי כך לשיפור מצב החברה הישראלית בכלל.…

HUJICAST

1
החוקר שמגייס את אור השמש למאבק בפטריות רעילות | ד"ר שי קובו 34:48

3 years ago34:48

34:48

פטריות - ממלכה מפוארת בטבע (הפטריה דומה לאנשים יותר מאשר לחיידקים) וכזו שברובה עדיין מסתורית עבורנו; מעריכים שיש בין חמישה לעשרה מיליון מיני פטריות בטבע. אנחנו מכירים רק שבריר קטן. הפרק הזה לא יעסוק בפטריות מאכל וגם בלא פטריות הזיה, אלא בפטריות פתוגניות בחקלאות. יותר ממחצית מחלות הצמחים נגרמות על ידי פטריות, שיכולות לשרוד חשיפה לחומרים רעילים ואף לפתח עמידות. יריב מורכב. ד''ר שי קובו, ראש המחלקה לצמחים ומיקרוביולוגיה בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה, מפתח חומרי הדברה המבוססים על פגיעה ממוקדת בכרומוזומים של פטריות פתוגניות. הוא מתרכז בפטריות הפוגעות בחיטה ובשעורה, במנגו ובעגבניות. החזון שלו הוא למצוא טריקים חדשים למאבק בפטריות. ביולוגיה חדשה, אם תרצו. כמי שהגיע לחקלאות ולפטריות דווקא מחקר הסרטן (ואף מוצא מקבילות בין הפטריה לגידול הסרטני), ד"ר קובו חושב מחוץ לקופסה: במלחמתו בפטריה בשם "פוסריום מנגיפרה", שעפה באוויר, חודרת לניצני פריחת המנגו ופוגעת בפירות. הוא מנסה לגייס לצידנו את לא פחות מאשר השמש: מכיוון שהנבג עף ברוח ולכן חשוף לשמש, קובו מנסה למצוא דרך להגדיל את הרגישות שלו ל-UV. מחשבה יפה. שוחחנו על הגנטיקה של הפטריות ועל פיתוח חומרי הדברה ממוקדים נגד התפטיר - צורת גידול של פטריה שלו תכונות של יצור רב תאי, כמונו. לתפטיר יש "מוח" והוא יכול להתמיין לסטרוקטורות שונות. אורגניזם משוכלל מאין כמותו.…

HUJICAST

1
מיום כיפורים זה ועד יום כיפורים הבא | פרופ' יאיר פורסטנברג והרב מנחם נאבת 1:04:21

3 years ago1:04:21

1:04:21

פרק מיוחד של HUJICAST ליום הכיפורים תשפ"ג. מפגש בין פרופ' יאיר פורסטנברג, ראש החוג ללימודי תלמוד באוניברסיטה העברית לבין הרב מנחם נאבת ודרור פויר. שוחחנו על כמה מהרעיונות המרכזיים של יום הכיפורים, שחלקם מופיעים כשני צדדיו של שלם; בין עינויי הגוף ועינויי הנפש, בין התשובה והכפרה, הסליחה והמחילה - האם חטא יכול פשוט להימחק כלא היה? והרי כל פעולה משאירה סימן וזכר בעולם או שהחטא נמהל בין הדורות ונישא גם על ידי האל ש"נושא עוון ופשע", אלא גם על ידי יורשיו, שהרי אלוהים "פוקד עון אבות על בנים ועל בני בנים…" - ואם כך הדבר, איפה מידת הצדק בלפקוד את עוון האבות על ילדים שלא חטאו. שוחחנו על המתח בין האני והקולקטיב כפי שהוא בא לידי ביטוי ביום הזה: אם במקרא, יום הכיפורים היה יום של סליחה קולקטיבית, היום על כל אחד מאיתנו מוטלת התשובה לכפר על חטאיו לבדו, וזה לא תמיד קל. שוחחנו על עשרת הרוגי מלכות. דברנו על המתח שבין יום הכיפורים המקראי ליום הכיפורים הרבני. שוחחנו על הטומאה שמסתובבת בעולם כישות שיש לה קיום פיזי ועל הטהרה, על שני השעירים שאחד מהם הולך לעזאזל - מהו עזאזל, מקום או ישות? מה מקום הרוע בעולם ומה תפקיד האדם אל מולו, וניסינו לענות על השאלה: האם יש הקונה עולמו בשעה אחת? ואם כן, מה זה אומר על כל השאר.…

HUJICAST

1
מה נמצא בצד השני של חור שחור? | פרופ' צבי פירן 35:22

3 years ago35:22

35:22

איך נוצרים חורים שחורים? למה הם לא בולעים את כל היקום? איך, ותוך כמה זמן, הם מגיעים לסופם? האם כל החורים השחורים נראים אותו דבר? מה קורה כששניים נפגשים? מה נמצא בצד השני של החור השחור ולאן "הולכים" כל החומר והאנרגיה שנבלעו בו? האם במרכז החור השחור יש מעין שער למימד אחר? נדמה שמכל גורמי השמיים, החור השחור הוא שמצית את הדמיון בצורה הגדולה ביותר. פרופסור צבי פירן, אסטרופיזיקאי ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית, והאורח בפרק הזה של HUJICAST, חוקר חורים שחורים, כוכבי נויטרונים וסופרנובות - ובא כדי לענות על כל השאלות, או לכל הפחות אל השאלות שהמדע יכול לענות עליהם היום, כולל השאלה מה בא קודם, החור השחור או הגלקסיה? האם חור שחור משך אליו חומר והחומר יצר גלקסיה, או שקודם היתה גלקסיה שבמרכזה הדחוס נוצר חור שחור? שוחחנו גם על כוכבי נויטרונים, שנוצרים בקריסת כוכב רגיל. כשהכוכב קורס וליבתו מושלכת אל היקום קוראים לזה סופרנובה. בסופרנובות נוצרו כל הזהב והמתכות הכבדות שיש היום ביקום. ואיך אפשר בלי לגעת בשאלת השאלות והבעיה הכי גדולה בפיזיקה היום: אנחנו יודעים שחוקי הפיזיקה שלנו לאתקפים במרכז החור השחור. כדי לדעת מה קורה שם, במרכז, צריך לשלב בין תורת היחסות של איינשטיין ומכניקת הקוונטים על מנת ליצור את תיאוריית הגרביטציה הקוונטית. למעלה ממאה שנה שהמדע מנסה לאחד בין שתי התיאוריות, ובינתיים ללא הפסקה. האם אי פעם נדע מה מתרחש במרכז החור השחור?…

HUJICAST

1
עונשים קלים מרתיעים יותר? | פרופ' אלון הראל 30:28

3 years ago30:28

30:28

מה ירתיע יותר עבריין? לקבל עונש כבד על עבירה שהסבירות להיתפס בה קטנה, או להסתכן בעונש קל יותר, אבל בסבירות גבוהה יותר להיתפס? מה חשוב יותר, לפצות את הנפגע או להעניש את הפוגע? האם עונש מאסר של עשר שנים מרתיע כפול מעונש מאסר של חמש שנים? שיחה על הפילוסופיה של המשפט הפלילי עם פרופסור אלון הראל מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית שבמרכז מחקריו עומדת סמכות המדינה, ההרתעה והדרך המיטבית להשיגה. שוחחנו על מחקריו שבבסיסם עומד הניתוח הכלכלי של המשפט, או במלים אחרות: מיקסום התועלת החברתית שניתן להפיק מהמשפט הפלילי; צמצום העלויות של האכיפה והענישה מצד אחד, והורדת הפשיעה על ידי הרתעה מספקת מצד שני. תיארנו את "העבריין הרציונלי", וניסינו לברר מה הסנקציה האופטימלית ואיך ניתן לקבוע אותה. הכל נשמע כל כך הגיוני. למה זה לא תפס? "לא אכחד מן הקורא", כותב הראל, "כי התאוריה הכלכלית בתחום המשפט הפלילי היא בעלת אפקט מוגבל מאוד על הפרקטיקה המשפטית. כמעט אין תחום משפטי שבו טביעת האצבע של הכלכלנים ניכרת פחות". המשפט הפלילי, על פי הראל, חשוף – אולי יותר מכל תחום אחר – להשפעה פופוליסטית מצדו של הציבור. כך הוא כותב: "…המשפט הפלילי עוסק ברצח, שוד, דם ואהבה, ומתחת לגלימות של השופטים, מתחת לפסקי הדין המלומדים ולדוקטרינות המפולפלות רוחשים סנטימנטים אנושיים עזים; הכלכלה נראית דלה מדי מכדי לטפל בתחום אנושי כל כך". "הדוקטרינה המשפטית תמשיך ככל הנראה להישלט על ידי האיד הפרוידיאני יותר מאשר על ידי הרציונליות הלוגית של מדעני החברה", מסכם פרופסור הראל.…

HUJICAST

1
נשים והימין הקיצוני באירופה | ד"ר אודליה אושרי וד"ר רעות יצקוביץ מלכה 36:11

3 years ago36:11

36:11

במהלך עשרות שנים ומי יודע כמה סקרים ומחקרים התבססה הטענה שנשים מצביעות יותר לשמאל מאשר לימין, בגלל סוגיות הנוגעות למעמד האישה, סוגיות סוציאליות, ייצוג נשי וכד' (מדובר על אירופה, ולא על ישראל, כאן החלוקה הזהותית מעט שונה). יחד עם זאת, אם יש מגמה בולטת בפוליטיקה האירופית בעשורים האחרונים היא עליית הימין, כולל הימין הקיצוני. איך שני הדברים מסתדרים יחד? התשובה חייבת להיות במעבר של נשים מהשמאל לימין, ומהמרכז אל הימין הקיצוני. בפרק הזה של HUJICAST מתארחות ד"ר אודליה אושרי מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית. ד"ר אושרי חוקרת התנהגות פוליטית השוואתית, דעת קהל, ייצוג פוליטי ומגדר ופוליטיקה, וד"ר רעות איצקוביץ'-מלכה, חוקרת של ייצוג פוליטי מהמחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה. המחקר שלהן, שפורסם לאחרונה, מנסה לשפוך אור על דפוסי ההצבעה המשתנים. על פי ד"ר אושרי וד"ר איצקוביץ'-מלכה, המעבר של נשים לימין הקיצוני - מתי ימין ושמאל מתחילים להיות "קיצוניים"? זו שאלה בפני עצמה - מורכבת משתי מגמות. הראשונה, נשים שנפגעו מהגלובליזציה וממשבר הפליטים. רובן, כמשתמע, ממעמד סוציואקונומי נמוך יחסית. המציאות, כפי שהן חוו אותה, שינתה את הפוליטיקה שלהם והיטתה אותן ימינה. המגמה השניה לא מניחה מעבר אידיאולוגי משמאל לימין, אלא מסבירה את המעבר בדפוסי הצבעה שונים בין גברים ונשים. נשים, על פי ד"ר אושרי וד"ר איצקוביץ-מלכה, לוקחות יותר בחשבון את הנורמה החברתית, וברוב המקרים נוטות לקחת פחות סיכון ממצביעים גברים. על פי המחקר, בשנים שהימין הקיצוני היה בשולי החברה והשיח והתנדנד על אחוז החסימה, נמנעו נשים רבות מלהצביע לו. כשהסיכון נעלם, לא היתה להן בעיה. בנוסף, מפלגות בימין הקיצוני העלו את רמת הייצוג הנשי, מה שהביא עוד מצביעות. לפי הרעיון הזה, הנשים לא הקצינו - זו פשוט המציאות שהשתנתה. ומציאות חדשה נוצרה: האם הנשים שנבחרו במפלגות הימין משנות אותו מבפנים? ימים יגידו. שאלנו, כמובן, מה ניתן ללמוד מהמחקר האירופי על ישראל. הכל, בפרק המלא של HUJICAST…

HUJICAST

1
על פרקטיקות רוחניות בחדר היולדות | ד"ר אניטה נובל 31:14

3 years ago31:14

31:14

השתטחויות על קברי צדיקים, טבילה במקוואות, שימוש בברכות, קמעות ושלל טקסים ומנהגים שנשים יהודיות עושות כדי למצוא שידוך/להיכנס להריון/ללדת תינוק בריא - והדוגמאות רבות ומגוונות - כל אלה עומדים במרכז המחקר של ד"ר אניטה נובל מבי"ס לסיעוד של האוניברסיטה העברית. המחקר של נובל ושותפיה מגיע מתחום ה"כשירות התרבותית", כלומר, הניסיון להבין את החוויה והנסיונות של יולדות ממגזרים שונים על מנת לעזור הן לצוות המטפל והן ליולדת ליצור חוויה חיובית ומכלילה יותר בחדר היולדות ובמחלקות האשפוז. מטופלת שמרגישה שהצוות הרפואי מבין אותה ולא מזלזל בה ובאמונותיה, אומרת נובל, תהיה פתוחה יותר לשמוע מהרופאים. שוחחנו על מהות הכשירות תרבותית, שהיא התאמה והנגשה תרבותית ולשונית במערכת הבריאות, על הרגישות הנדרשת מהצוות המטפל כשהוא נתקל באישה המסרבת לעשות בדיקות לגילוי מחלה ומעדיפה לטבול במקווה, או מבכרת את עצתו של רב על פני דעתו של רופא. לאכפתיות ולאמפתיה, על פי מחקרה של נובל, תפקיד חשוב יותר ממה שנדמה. במחקר השתתפו גם ד״ר לורנס נובל, ד״ר ריצ׳יל ספקטור, ד״ר מיכל ליברגל, פרופ׳ יפה זיסק רוני, ד״ר אנה ולוסקי רובל.…

HUJICAST

1
כולם שווים בפני הטיקטוק | ד"ר ליליאן בוקסמן-שבתאי 37:54

3 years ago37:54

37:54

שיחה עם ד״ר לילי בוקסמן-שבתאי מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית שמחקריה עוסקים ברובם במפגש עם ריבוי משמעות. מחקריה הראשונים , כמו למשל הומור - יכול להיות שכולנו צוחקים ביחד מאותה בדיחה, אבל האם כולנו צוחקים על אותו הדבר? מה אומר סטריאוטיפ לאנשים שונים והאם יש סטריאוטיפים שכולנו יכולים להסכים עליהם? (יש, אבל ממש קצת) ממחקרים על ריבוי משמעות בהומור עברה ד"ר בוקסמן-שבתאי לחקור ריבוי משמעות גם בשדות אחרים, כמו למשל ייצוג של תנועות מחאה שונות. שוחחנו על "פרדיגמת המחאה" העוסקת ביחסי התקשורת והמוחים ובכוחו המוגבל של הגימיק התקשורתי לעורר דיון. שוחחנו גם על מחקר מרתק שלה ובו השוותה בין שתי תנועות חברתיות שונות בתכלית השינוי - האחת MLB, "חיי שחורים חשובים", והשניה, הקבוצה שהשתלטה על הקפיטול אחרי ההפסד של טראמפ - לפי הדרך בה הן מתנסחות ברשת החברתית טיקטוק. שוחחנו על תפקיד הרשתות החברתיות במחאות חברתיות, על המיוחד ברשת טיקטוק, על כוחה של המדינה אל מול כוחו של האלגוריתם - וגם על איך שבסופו של דבר לא פעם המדיום הולך ומשתלט על המסר.…

HUJICAST

1
על האתיקה של הגנטיקה | פרופ' שי כרמי 30:21

3 years ago30:21

30:21

פרופסור שי כרמי מביה"ס לבריאות הציבור, הפקולטה לרפואה, פרסם לאחרונה מחקר (עם ד''ר אור צוק מהמחלקה לסטטיסטיקה מהאוניברסיטה העברית, ופרופ' טוד לנץ ממכון פיינשטיין למחקר רפואי בניו יורק) הבוחן שיטה חדשה להערכת הסיכוי שעובר יפתח במהלך חייו מחלה גנטית. התהליך נועד להפחית תחלואה עתידית ולהוריד את כמות הסבל בעולם, אך יש לו גם השלכות אתיות וחברתיות משמעותיות, והוא עשוי לשנות את האופן שבו יתבצע בעתיד תהליך ההפריה החוץ גופית. שוחחנו על האתיקה של הגנטיקה, תחום המשתנה ומתפתח ככל שהטכנולוגיה מתקדמת; אם לפני שני עשורים עוד דנו על האתיקה של לדעת את מין העובר, היום כבר מדברים על בחירת תכונות. בחירת עוברים על פי מדדי סיכון, אומר כרמי, עלולה להוביל לסטיגמטיזציה של חולים, להגדלת אי השיוויון בחברה. חוקרים רבים, אומר כרמי, נרתעים מטכנולוגיות הדורשות להחליט אילו עוברים ''אינם ראויים'' להיוולד, מחשש מהידרדרות ל"אאוגניקה", השבחת גזע. תנועה שבמסגרתה נרצחו ועוקרו בכפייה מאות אלפי אנשים שנחשדו כנחותים מבחינה גנטית. בנוסף, פרופסור כרמי חוקר גנטיקה של אוכלוסיות, בדגש על יהודים אשכנזים. שוחחנו על מהי אוכלוסיה, מה ניתן ללמוד מהדנ"א על שינויים שאירעו בעולם, וגם ניסינו לברר מיהו אשכנזי.…

HUJICAST

1
כשהרופא עייף, לחולה כואב | פרופ' שהם חשן-הלל וד"ר אלכס גיללס-הלל 41:17

3 years ago41:17

41:17

היא: פרופ' שהם חשן-הלל מבית הספר למנהל עסקים, ראש המעבדה לקבלת החלטות במרכז פדרמן לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית. חוקרת תהליכי קבלת החלטות בהקשרים חברתיים. הוא: ד"ר אלכסנדר גיללס-הלל, מהפקולטה לרפואה באוניברסיטטה העברית, מומחה ברפואת ילדים, וחוקר שינה, בדגש על דום נשימה בשינה. השניים נשואים ולהם שלושה ילדים - וגם מחקרים משותפים, בהם שילבו את שני תחומי המחקר שלהם ובדקו את השפעת חוסר השינה אצל רופאים מתמחים על תהליכי קבלת ההחלטות שלהם. ההשפעה של חוסר שינה על הגוף נחקרה והיא ידועה. אבל המחקר של פרופ' חשן-הלל וד"ר גיללס-הלל שונה, מעמיק יותר. שלא כמו במחקרים הקודמים - הפעם נחקרה גם ההשפעה של חוסר שינה למשך תקופה ארוכה, כמו התמחות בבית חולים, ולא רק חסך שינה של לילה אחד - מסתבר שתקופת התמחות ארוכה ללא שינה גובה מחיר כבד מהמתמחות והמתמחים הצעירים, כמו פגיעה במאזן ההורמונלי, האצה של תהליכים דלקתיים ועוד, בנוסף לפגיעות מהתחום הקוגניטיבי כמו קשב, אימפולסיביות וכד'. במחקר היתה גם קבוצת ביקורת של רופאים מומחים שחזרו למסדר שינה תקין. החדשות הטובות: הנזק חולף. השניים המשיכו הלאה במחקרם, אל מקום שלהרבה רופאים לא נוח לדרוך בו, ובדקו מהי ההשפעה של חוסר שינה כרוני אצל רופאים מתמחים על מידת האמפתיה שלהם כלפי המטופלים - ואיך האמפתיה שלהם משתנה במהלך היממה, ולמשך ההתמחות. לדוגמה, השניים בדקו את מידת האמון של רופאים שלא ישנו כלפי חולים המתלוננים על כאבים ועונים על השאלה, כמה כואב לך מאחד עד עשרה. המחקר הקיף מידע שנאסף מכ-13 אלף מקרים. התוצאות, עליהן שוחחנו בפרק המרתק הזה של HUJICAST, מרתקות.…

HUJICAST

1
מכבד על שבב לבשר מתורבת | פרופ' קובי נחמיאס 28:15

3 years ago28:15

28:15

תאי שריר ושומן שיכולים לשכפל את עצמם עד לגודל אינסופי, טעמה המר של האשכולית הופך לתרופה ואיברים גדלים על שבבים - דברים מדליקים ביותר מתרחשים במעבדה של פרופסור קובי נחמיאס, ראש המרכז לביו-הנדסה בפקולטה למדעי החיים שבאוניברסיטה העברית, האורח בפרק. פרופסור נחמיאס הוא אחד המילים הנרדפות למהפכת הבשר המתורבת, בזכות Future Meat, החברה שהקים בשנת 2018. פיוצ'ר מיט לוקחת תאי גזע מהחי ומגדלת אותם לתאי שריר ותאי שומן. התהליך הזה לא רק שאינו גורם שום סבל לחיה, הוא גם חד פעמי: את התאים האלה ניתן לשכפל שוב ושוב, עד אינסוף. שוחחנו על הכבד, האיבר שנחמיאס הכי אוהב; על תפקידיו החשובים בגוף, המסתורין שהוא נושא בחובו, על האתגרים במחקר הכבד ואיך מפתחים תרופות חדשות בעזרת הביו-הנדסה. במהלך המחקר שלו נחמיאס מגדל רקמת כבד הגדלה על שבב. "איברים על שבבים", אפשר לומר את זה עשר פעמים ברצף וזה עדיין יישמע מוזר. אבל זה קורה. ואם זה לא מספיק, בתוך הרקמה האנושית שגדלה על השבב מוטבעים חיישנים זעירים המשדרים מידע בזמן אמת על פעולת תרופות וכימיקלים שונים. עוד טכנולוגיה שפיתח נחמיאס והצליח להסביר לנו היא היכולת להדפיס תאים, המאפשרת את יצירת הבקר המתורבת. ולקינוח, במקום לאכול אשכולית - דיברנו על אשכוליות. במסגרת עבודתו בתחום הנדסת הרקמות, זיהה נחמיאס מולקולה קטנה באשכולית - הקשורה לטעמה המר - שמסוגלת להילחם בנגיפים בגוף, מגבירה ספיגה של נוגדי חמצון ומורידה את קצב יצירת הכולסטרול.…

HUJICAST

1
הוראות האריזה של הדנ"א | פרופ' ניר פרידמן 35:24

3 years ago35:24

35:24

פרופ' ניר פרידמן מפתח שיטה חדשנית של בדיקת דם המאפשרת לאבחן במהירות ובדיוק מגוון רחב של מחלות. בדיקות דם מספקות לרפואה מידע חשוב על המתרחש בגופנו, כידוע. בנוסף לשלל החומרים המופיעים בדם, ניתן למצוא שם שרידים של מקטעי דנ"א מתאים שמתו ונסחפו לדם כחלק מהתהליך הטבעי. בשנים האחרונות פותחו שיטות שמאפשרות לקרוא את מקטעי הדנ"א כדי לזהות מחלות וגידולים ממאירים שמאופיינים בתמותת תאים חריגה. השיטות אמנם מצביעות על קיום של גידול או מחלה, אך לא מסוגלות לומר לנו היכן בגוף הן נמצאות - מה שמוביל לא לפעם לבדיקות פולשניות וכואבות, כמו ביופסיה. שיטה חדשה לבדיקת דם - שפותחה על ידי פרופסור ניר פרידמן מהמכון למדעי החיים וביה"ס להנדסה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית, אורח הפרק הזה של HUJICAST - עושה שימוש במידע הגנטי הנשמר על הכרומטין, חלבון המהווה מעין "אריזה" של הדנ"א. על ידי ניתוח המידע הנשמר בכרומטין ניתן לזהות את מקור התאים שמתו ולהסיק מכך על מקום היווצרות גידול או מחלה ואף להגדיר באיזה שלב בהתפתחות המחלה נמצא החולה. בדיקה פשוטה וזולה שתחסוך הרבה זמן, כאב וחוסר ודאות. איך בדיוק זה עובד? האזינו לשיחה. בנוסף, בימים אלה מקים פרופסור פרידמן את המרכז לרפואה חישובית באוניברסיטה העברית, מיזם חדש של הפקולטה לרפואה שמטרתו לאמץ טכניקות חישוביות מתקדמות, מבינה מלאכותית, אינפורמציה מולקולרית, נתונים קליניים ועוד, כדי לספק לרופאים מידע מהיר, זמין וכמובן אמין בזמן אמת. שוחחנו על החזון למרכז החדש.…

HUJICAST

1
למה אנחנו מזדקנים ואיך אפשר לעצור את זה? | פרופ' אהוד כהן 32:55

3 years ago32:55

32:55

למה בעצם אנחנו מזדקנים? האם אפשר לעצור את הזקנה? ואם כן - איך? ועד מתי? שיחה עם פרופסור אהוד כהן, מהמחלקה לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית, הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית על מחקריו בנושא מעורר התקוות והתפילות - הארכת החיים ומניעת מחלות - האם אפשר לעשות את זה, ואיך? בדגש על מחלות ניווניות של המוח, כמו אלצהיימר ופרקינסון. ניסינו להגדיר מהי בעצם ההזדקנות. מבחינה אבולוציונית, אומר כהן, היתרון מבחינת המין בהזדקנות הוא פשוט לפנות מקום לצעירים. וברמת הפרט, הגוף שלנו? לפי פרופסור כהן, תהליך ההזדקנות הוא למעשה ירידה ביעילות של מנגנוני ההגנה שמגנים עלינו בגיל צעיר ומונעים מחלות. תהליך ההזדקנות הוא לא רק שימוש ובליה - כמו מכונית - אלא תכונה מהותית של הגוף, יש מסלולים של העברת אותות בין מולקולות בתוך תאים ובין רקמות שכל תפקידם הוא "להזקין" אותנו. אם נדע לעשות להם מניפולציה, אומר כהן, נוכל לעכב את תהליך ההזדקנות ולמנוע הופעת מחלות בגיל מבוגר. במחקריו הצליח כהן להראות הצלחה בעכברים ובנמטודות, תולעים קטנות, באורך מ"מ - שאת תוחלת החיים שלהם הצליח לשלש, ואף למנוע הופעה של מחלות ניווניות ואחרות, על ידי פגיעה בגן שתפקידו לגרום לתהליך ההזדקנות. למרות זאת, המחקר של כהן לא הולך בכיוון של הארכת החיים, ומתמקד בדחיית ומניעה של הופעת מחלות. עוד על אלצהיימר והמאבק בהזדקנות שוחחנו בפרקים נוספים של HUJICAST עם ד"ר איתמר הראל שחוקר הביולוגיה של ההזדקנות, על המנגנון המופלא של דג הקילי שמצליח לעצור את הזמן, ועם ד"ר הייתם עמל שחוקר את הקשר בין אלצהיימר לאוטיזם.…

HUJICAST

1
כך גייסנו את הקנאביס למלחמה בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה | פרופ' דורון שטיינברג 37:24

3 years ago37:24

37:24

שיחה עם פרופסור דורון שטיינברג מהמעבדה למיקרוביולוגיה וחקר הביופילם בפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית, על מחקריו פורצי הדרך בשימוש בקנבינואידים ובאנדו-קנבינואידים למלחמה בחיידקים המתקבצים ומתקבעים במבנים קשיחים הנקראים ביופילם, נמצאים כמעט בכל מקום, בגוף ומחוצה לו, ובכל מקום כזה - גורמים לצרות צרורות; על השיניים הם מצטברים לשכבת פלאק דנטלי הגורמת לחורים בשיניים, על צינורות קטטר המושתלים בגוף הם גורמים לזיהומים, ואפשר אפילו למצוא אותם מצטברים בכמויות גדולות בקרקעיות האוניות. מקור הכוח של הביופילם הוא בתקשורת השוטפת המתנהלת בין החיידקים הצמודים זה לזה בתוך המבנה. התקשורת הזו מאפשרת לקהילת החיידקים לשגשג, לחלק משאבים, להגן מפני תוקפים ואף לצאת למתקפת נגד - כל אלה הופכים את המלחמה בביופילם לקשה ומורכבת: אנחנו רוצים לפרק את המבנה, אבל לא לקטול את כל אוכלוסיית החיידקים. (עוד על התקשורת בין החיידקים, בפרק של HUJICAST עם עם פרופסור סיגל בן יהודה מבית הספר לרפואה) פרופסור שטיינברג חקר את הביופילם במשך שנים, עד ששיחת מסדרון עם פרופסור רפי משולם - אבי תחום הקנאביס בעולם (כדאי להאזין לשיחה איתו ב-HUJICAST) - שלחה את השניים לכיוון חדש לגמרי: שטיינברג סיפר למשולם על הביופילם ומשולם הציע: למה שלא תנסה לקחת כמה קנבינואידים (התרכובות והחומרים הפעילים בקנאביס) ולראות מה קורה. מה שקרה הפתיע את השניים והפך לפריצת דרך מדעית: שטיינברג גילה שלקנבינואידים, ומאוחר יותר גם לאנדו-קנבינואידים (קנבינואיד שהגוף שלנו מייצר בעצמו) יש הצלחה גדולה מאוד בפירוק הביופילם - הם לא "סתם" משמידים את אוכלוסיית החיידקים, אלא משבשים את היכולת של החיידקים לתקשר זה עם זה ולבנות את הביופילם. הגילויים נרשמו כפטנט ובימים אלה כבר עומלים על מנת להפוך את התגליות לתרופות ותכשירים. שוחחנו על חשיבות העצומה במפגש הבלתי אמצעי בין שני מדענים שלא מאותו תחום; אותם רגעים בקפיטריה, במסדרון או בחצר, המובילים להפריה הדדית, מחקר משותף ולא פעם גם לתגליות חשובות. לאחר ההצלחה מול הביופילם המשיכו שטיינברג ומשולם לחקור את תכונות הקניבינואידים אל מול חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה - אחת הסוגיות והבעיות החשובות ביותר העומדות בפני עולם הרפואה היום - וגילו שגם כאן רושמים החומרים הקנבינואידים אחוזי הצלחה משמעותיים. לפי שטיינברג, לא מן הנמנע שיום אחד יכול הקנאביס להחליף את האנטיביוטיקה, בחלק מהמחלות לפחות. הפרק הוא חלק מסדרת הקנאביס. מוזמנות ומוזמנים להאזין לראיונות שערכנו עם פרופסור רפי משולם, אבי התחום, ועם ד"ר שבתאי לויט מבית הספר לעבודה סוציאלית על התמכרות.…

HUJICAST

1
יוצאים לטיול בשדה המגנטי | ד"ר יונתן אנהורי 34:53

3 years ago34:53

34:53

ד"ר יונתן אנהורי ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית גילה לאחרונה חומר שהשדה המגנטי שלו מתנהג שונה מכל החומרים שידועים לאדם, והיה הראשון לראות ולהגדיר תופעה מגנטית חדשה לגמרי - "מגנטיות קצה" שמה. התגלית של אנהורי, וזו לא הגזמה, יכולה לשנות את עתיד הננוטכנולוגיה. תחום המחקר של ד"ר אנהורי נקרא "מיקרוסקופיה מגנטית". מה זה, למה זה טוב ומה אפשר לעשות עם זה - הכל בשיחה מרתקת עם HUJICAST. ד"ר אנהורי לוקח אותנו יד ביד לטיול מודרך בשדה המגנטי; שוחחנו על תכונות השדה - הפועלות על הזוהר הצפוני, על כרטיסי האשראי שלנו ועל הציפורים בשמיים), מה בדיוק רואים במיקרוסופ מגנטי; על הייחוד של החומר החדש - שהתאפשר, בין השאר, בזכות מיקרוסקופ מגנטי שפותח באוניברסיטה העברית ויכול להגיע לרזולוציות עוצרות נשימה של אחד חלקי מאה אלף של מילימטר ולמדוד את השדה המגנטי של אלקטרון בודד), על התופעה החדשה, "מגנטיות קצה" שגילה; וגם על איך זה להיות האדם הראשון לראות משהו שאף אחד לא ראה קודם (רמז: ממש כיף). בנוסף, שוחחנו על תחום מחקר נוסף של ד"ר אנהורי: "מערבולות קוונטיות" - זה נשמע קטן, זה נשמע מסתורי וזה נשמע מסובך - אבל אחרי השיחה הזו הכל יהיה קצת יותר ברור. מבטיחים.…

HUJICAST

1
צוחקים על הכל, מלבד על החזקים באמת | ד"ר מיטל בלמס-כהן 31:57

3 years ago31:57

31:57

בדרך לבחירות: יותר ויותר אזרחים, גם בישראל, מדווחים שהם צורכים את מנת האקטואליה שלהם לא דרך מהדורות החדשות וכותרות העיתונים - אלא דרך תכניות הסאטירה המתחזות לתכניות חדשות, כמו התכנית של ג'ון סיוארט, ארץ נהדרת שלנו ועוד. המיאוס, הניכור וחוסר האמון כלפי המערכת הפוליטית, מהתופעות הבולטות של התקופה, מוצאת את ביטויה בהתעלמות מהחדשות ה"אמיתיות" ומעבר לתכניות הסאטירה-חדשות, שבתורן מגבירות עוד יותר את אותו ניכור וחוסר אמון. מה זה אומר עלינו, על תוכניות הסאטירה, על הפוליטיקאים ועל הדמוקרטיה בכלל? דרור פויר בשיחה על סאטירה פוליטית, עם ד"ר מיטל בלמס-כהן, ד"ר לתקשורת פוליטית, ראשת המגמה לתקשורת פוליטית ותהליכים פסיכולוגיים בעידן הדיגיטלי במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית. ניסינו לעמוד על מאפייניה של הסאטירה בעידן הרשתות וריבוי הערוצים, להבין את "תפיסת המציאות" של אזרחים הצורכים את הסאטירה כמקור חדשותי; תוכניות הסאטירה ברובן לא עוסקות בסוגיות החשובות בחברה, אלא מתרכזות בלהגחיך את האנשים העוסקים בה - לא בדיוק הדרך הנכונה לייצר אזרח מודע. ניסינו לבנות עבור האנשים האלה דיאטה תקשורתית מאוזנת יותר. ולא פחות חשוב: איך בכלל חוקרים סאטירה? שוחחנו גם על גבולות הסאטירה. אנחנו אמנם חיים בדמוקרטיה עם חופש ביטוי ואף אחד לא מצנזר את הסאטיריקנים או שולח אותם לכלא - אבל למרות שאנחנו כבר בקושי שמים לב לזה, אותם סאטיריקנים טלוויזיונים יודעים טוב מאוד איפה עובר הגבול. מותר לצחוק על פוליטיקאים, על מיעוטים, עדות, מאפיינים פיזיים, על הכל מותר לצחוק, מלבד על דבר אחד: בעלי ההון. בחזקים באמת היא כמעט ולא נוגעת. המחקר של ד"ר בלמס-כהן מתמקד בנושא של פרסונליזציה פוליטית בזירה הלאומית והבינלאומית - איך עברנו משייכות, אהדה ו(כמובן) הצבעה למפלגות, דעות ורעיונות - לאנשים. הכל נהיה אישי. הקשר לסאטירה ולמעבר המשקל מהסוגיה לאדם, ברור, השאלה היא מי הביצה ומי התרנגולת במשל הזה. שוחחנו על המרוויחים והמפסידים מהמגמה הזו, והאם בסוף הסאטירה משנה סדרי עולם או רק נובחת על השיירה העוברת.…

HUJICAST

1
שיחה רגועה על לחץ, מתח וטראומה | פרופ' חרמונה שורק 36:05

3 years ago36:05

36:05

מה קורה לנו במוח כשאנחנו במצבי לחץ, מתח וטראומה? איך (והאם) מצליחה החברה הישראלית, למודת העימותים והמתחים, להתמודד עם הלחץ הנפשי? האם אנחנו חברה לחוצה יותר? האם את הלחצים והטראומות שלנו אנחנו מעבירים בירושה לדור הבא, ובמשתמע: האם נולדנו תינוקות לחוצים להורים לחוצים? מה הבעיה בתרופות הפסיכיאטריות והיום - ולמה הן (ותרופות אחרות) פועלות אחרת על גברים ונשים. בשביל לענות על השאלות האלה צריך חוקרת מוח. מזל שיש את פרופסור חרמונה שורק, נוירוביולוגית מולקולרית במרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח ובמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, ואחת המדעניות המובילות בעולם בתחומה. רק לאחרונה זכתה בפרס א.מ.ת לשנת 2022. כבוד לארח אותה. על השאלות שלהלן - ועל רבות אחרות - היא עונה בפרק הזה של HUJICAST. שוחחנו על מחקריה של פרופסור שורק בנושא מנגנוני תגובה למצבי לחץ וחרדה, על פיתוח תרופות להקטנת השפעות של פוסט-טראומה, וטיפול במחלות ניווניות של המוח ומערכת העצבים. על מחקריה פורציה הדרך בביולוגיה המולקולרית של האיתות הכולינרגי: היא שואלת אלו סוגי RNA ישנו את האיתות של מוליך עצבי בשם אצטילכולין ואיך ניתן לווסת אותו בצורה מיטבית כדי להקל על מגוון רחב של מחלות של המוח. שוחחנו על תחום רפואת ה-RNA, על עולם הרפואה המותאמת אישית - עד כמה היא באמת מותאמת אישית? על מצב המחקר של תרופות פסיכיאטריות טובות יותר, ועל אחד העוולות הגדולות בעולם הרפואה: כמעט כל המחקר הרפואי נעשה על גברים לבנים ופועל עליהם טוב יותר מאשר על אוכלוסיות כמו נשים, אפריקאים ומזרח תיכוניים……

HUJICAST

1
החורף מתקצר, אבל החורש גדל | ד"ר אפרת שפר 35:13

3 years ago35:13

35:13

אמנם החורף שהיה לנו היה חורף קלאסי, נעים, אבל הוא לא דוגמה מייצגת לחורפים שאנחנו חווים פה בעשרות השנים האחרונות. שיחה עם ד"ר אפרת שפר מהמכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות, הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה באוניברסיטה, שחוקרת איך שינויי האקלים ישפיעו על הצומח הטבעי בישראל, ובמיוחד על מחקר שלה שהראה - על ידי ניתוח של נתונים מ-45 השנים האחרונות - שכל מה שהרגשנו היה נכון: העונה היבשה מתארכת, והעונה הרטובה הולכת ומתקצרת. בנוסף, יש שינוי בפיזור הגשם ובדפוסי הגשם: בכל יום גשום יורד יותר גשם, הגשם יותר אלים, וכולנו כבר מכירים את ההצפות. אם זו מגמה, אומרת שפר, יכול להיות שהמצב בעתיד יהיה עוד יותר קיצוני. כולנו יודעים שזו אכן מגמה. אחת המטרות המרכזיות הייתה לבדוק האם ניכר שינוי במשטר הגשם שיוכל להשפיע בעתיד על מידת ההתאמה של הצומח המקומי לתנאי האקלים המקומיים, אומרת ד"ר שפר. "אם כמויות הגשם בעונה הרטובה ימשיכו לקטון, ליכולת השרידות של הצמחים תהיה משמעות רבה לגבי מה ניתן יהיה לגדל פה". המצב הוביל אמנם לירידה במספר השיחים הקטנים בישראל, אבל יש גם חדשות טובות: עץ האלון בעלייה ובכלל, החורש הישראלי רק הולך וגדל, הולך ומצטופף, בניגוד לכל התחזיות. אז לא הכל גרוע, וגם אם גרוע - לפחות שיהיה ירוק.…

HUJICAST

1
החוקרת שמתרבתת חלב אם | פרופ' נורית ארגוב ארגמן 28:41

3 years ago28:41

28:41

תכנית מיוחדת לשבועות! כולם מדברים על בשר מתורבת, אבל חלב מתורבת הוא מוצר שהרבה יותר קשה ומורכב להגיע אליו מבחינה מדעית וטכנולוגית: במקרה הזה אנחנו לא רוצים "רק" לקחת תאים ולגדל אותם - אלא לגרום לתאים גם להפיק את אותה התוצרת שהם מפיקים בטבע. איך יוצרים חלב מתורבת? שיחה עם פרופסור נורית ארגוב ארגמן, מהמחלקה למדעי בעלי חיים, בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה. ארגוב ארגמן היא אחת מפורצות הדרך בתחום החלב המתורבת; באוניברסיטה כמובן, וגם בחברת WILK שהיא המדענית הראשית שלה. שוחחנו על מה מייחד את חלב האם, או יותר נכון, את השומן שנמצא בחלב האם. כל היצורים הרב תאיים שעל כדור הארץ מפרישים בגופם שומן באותה השיטה בדיוק. רק בייצור השומן שבחלב האם (אצל יונקים) מופיע מבנה שומני ייחודי, שנקרא MFGM, שלא נמצא באף מקור שומן אחר. קיים דמיון חזק בין חלב האם של כל היונקים. ועוד: לאם יש יכולת חשובה לייצר חלב שונה, לפי השלבים בהנקה, עונות השנה וכד'. במצבי עקה יודע גוף האם לשלוח שומן שייגן על התינוק. אם נוכל להשתמש במבנה השומני הנ"ל - MFGM - אפשר יריה להעשיר את השומן ברכיבים מועילים לצרכן. במעבדה שלה, מגדלת ארגוב ארגמן תאים של בלוטת חלב באינקובטור. פרופסור נורית ארגוב ארגמן החלה את דרכה המחקרית בחלב פרות, ומהר מאוד הגיעה לחלב אם. מטרת המחקר שלה זה להבין איך להעשיר באופן טבעי את החלב (ואת תחליפי החלב), דרך מניפולציות ושליטה בייצור ה-MFGM. עד כדי כך שניתן יהיה לייצר "סופר חלב". שלא כמו תעשיית הבשר המתורבת, החלב המתורבת לא שם לו למטרה לחסל את הרפתות; קנה המידה פשוט גדול מדי. התחום מתמקד יותר בשיפור איכות החלב (שהולכת ויורדת בכל העולם), ובעיקר שיפור של תחליפי החלב והעשרתם במרכיבים של חלב אם אמיתי.…

HUJICAST

1
כל הצבעים שבעולם, מוסברים | פרופ' ליעוז אתגר 27:24

3 years ago27:24

27:24

HUJICAST

1
אירועי מאי 2021 במבט מחקרי: חלק ב' | פרויקט מיוחד של מכון טרומן ו-Hujicast 35:15

3 years ago35:15

35:15

"אירועי מאי 2021 במבט מחקרי: שיחות עם חוקרי מכון טרומן שבאוניברסיטה העברית" עוסק בהתפרצות האלימה שאירעה בערים המעורבות בישראל במאי 2021, ומנתח את הגורמים שהובילה אליה. בשני חלקי הפודקאסט, מסבירים חוקרי מכון טרומן את המאפיינים של הערים המעורבות בישראל ושל המרקם האנושי, תרבותי, כלכלי וחברתי של התושבים שגרים בהן, ודנים בגורמים ובסיבות לפרוץ האירועים דווקא בעיתוי זה, תוך סקירת האתגרים העומדים בפני גורמי החוק והגורמים העירוניים שמובילים את ניהול ומדיניות הערים הללו, ובירור האם יש ביכולתינו למנוע היתכנות של התפרצויות אלימות נוספות מסוג זה בעתיד הקרוב והרחוק. הגשה: טלי מורנו עריכה: מאיה כהן הפקה: KeyPod החוקרים לפי סדר השתתפות: ד"ר חן ברם, ד"ר רגב נתנזון, פרל ניקול-חסיד, ד"ר עמרי גרינברג, רואן נאסר, שאדי עכריה, ניצן פייביש, פרופ' ערן הלפרין, עו"ד אורלי אריאב, ד"ר אורנה שמר.…

HUJICAST

4 years ago31:10