מֵהוֹרָאוֹת אַאַמוּ"ר A directive of my revered father, [the Rebbe Rashab]: לְהִנָּזֵר מִמִּלְחֶמֶת תְּנוּפָה עַד קְצֵה הָאַחֲרוֹן “To take the offensive in battle should be shunned to the utmost — לֹא מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָנוּ בַּמֶּה לְנַצֵּח not because we lack the wherewithal to be victorious, אוֹ מִפְּנֵי מוֹרֶךְ לֵב nor because we are faint of h…

הֶחָסִיד ר' העֶנְדִיל סִיפֵּר Reb Hendel related: יָדוּעַ הָיָה לְכָל הַחֲסִידִים “It was well known among chassidim אֲשֶׁר בִּיחִידוּת הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה הַעֲבָרַת הָעָרְלָה that their first yechidus removed the foreskin [of the heart]. וואָס נִיט וואָס Whatever else might happen, פוּן עָרְלַת הַלֵּב אִיז מעֶן גְּלַייךְ פָּטוּר געֶוואָרעֶן one w…

הֶמְשֵׁךְ הַגָּדוֹל הַיָּדוּעַ בְּשֵׁם בְּשָׁעָה שֶׁהִקְדִּימוּ, תֶּעֱרַ"ב The long series of maamarim entitled BeShaah SheHikdimu 5672 [1912] הִתְחִיל אַאַמוּ"ר לְאָמְרוֹ יוֹם א' דְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת תּער"ב בּליוּבּאַוִויטשׁ [The Rebbe Rashab] began delivering on the first day of Shavuos of that year in Lubavitch, וְסִיְּימוֹ שַׁבָּת פָּרָשַׁת וַי…

שַׁבָּת פָּרָשַׁת תֵּצֵא תּר"ג On Shabbos Parshas [Ki] Seitzei, 5603 (1843), בְּשׁוּלְחַן קִדּוּשׁ הַיּוֹם at the daytime Shabbos meal, הוֹאִיל הַצֶּמַח צֶדֶק לֵאמֹר the Tzemach Tzedek said: עוֹלָם הַזֶּה הוּא עַלְמָא דְּשִׁיקְרָא “This World is a world of falsehood. לָכֵן הִנֵּה גַם בְּהַטּוֹב מְעוֹרָב פְּסוֹלֶת Therefore, even the good is mixed w…

גְּדוֹלֵי זִקְנֵי חֲסִידֵי רַבֵּנוּ הַזָּקֵן The vintage chassidim of the Alter Rebbe הָיוּ אוֹמְרִים אֲשֶׁר “יְחִידוּת" פֵּרוּשׁוֹ would offer [three] interpretations of the word yechidus: קְלאָר (a) clarifying; אָפְּגעֶשְׁטעֶלט (b) designating [one’s principles]; פאַראֵיינְצִיגְט and (c) bonding [with the Rebbe]. מְקוֹר ג' פֵּרוּשִׁים אֵלוּ הוּא …

אַאַזְמוּ"ר אָמַר My grandfather, [the Rebbe Maharash, discussed בְּיַחַס לְהִתְבּוֹנְנוּת בְּהַעֲמָקַת הַדַּעַת בְּעִנְיַן קְשֵׁה הַהֲשָׂגָה the expectation that a chassid devote time to] profound meditation on a difficult concept, saying: אִם הָעִנְיָן נוֹגֵעַ אֲזַי מְבִינִים וּמַשִּׂיגִים בְּכִי טוֹב “If the matter at hand genuinely affects a pe…

הַצֶּמַח צֶדֶק מָנָה שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים The Tzemach Tzedek enumerated three factors שֶׁבִּזְכוּתָם הִצְלִיחַ בִּשְׁנַת תר"ג בְּפֶטֶרְבּוּרְג בַּאֲסִיפַת הָרַבָּנִים in whose merit he was successful at the Rabbinical Conference in Petersburg in 5603 (1843). וְאֶחָד מֵהֶם הוּא זְכוּת שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם אֶלֶף הַשָּׁעוֹת One of them was the 32,000…

אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן הוֹרָה לִכְתּוֹב פְּצוּעַ דַכָּא בְּאָלֶף לִבְסוֹף וְלֹא בְּהֵא The Alter Rebbe directed that the word דכא in the phrase פצוע דכא be written with an alef at the end, not with a hei. בִּפְראַג יֵשׁ סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁקַּבָּלָה בְּיָדָם שֶׁהִגִי-הַּ עֶזְרָא הַסּוֹפֵר In Prague, there is a Torah scroll which according to local traditi…

הַצֶּמַח צֶדֶק סִפֵּר The Tzemach Tzedek related דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב האָט זֵייעֶר האָלט געֶהאַט לִיכְטִיקַייט that the Baal Shem Tov cherished light exceedingly. וְאָמַר: אוֹר בְּגִימַטְרִיָּא רָז Commenting on the word for “light” in the Holy Tongue, the Baal Shem Tov declared: “The word אוֹר (which means ‘light’) is numerically equivalent to רָ…

מִנְהָגֵנוּ בִּלְבִישַׁת טַלִּית גָּדוֹל Our custom in putting on the tallis: מַנִּיחִים הַטַּלִּית גָּדוֹל מְקוּפָּל עַל כָּתֵף יָמִין וּבוֹדְקִים הַצִּיצִית The folded tallis is placed on the right shoulder [with the four tzitzis in front], בְּשַׁעַת הַבְּדִיקָה אוֹמְרִים בָּרְכִי נַפְשִׁי גו and one checks the tzitzis while reciting [the two ver…

סֵדֶר בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה The manner in which the blessings before the public Torah Reading are recited is as follows: נוֹגֵעַ בְּטַלִּיתוֹ בִּתְחִלַּת הַקְּרִיאָה וּבְסוֹפָהּ [After the Torah scroll has been rolled open, the congregant called to the reading] should touch the beginning and end of the passage [that is about to be read for him] with …

הַמַּאֲמִין בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית A person who believes in Divine Providence יוֹדֵעַ כִּי מֵהַשֵּׁם מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ knows that “the steps of a man are made firm by G‑d.” אֲשֶׁר נְשָׁמָה זוֹ צְרִיכָה לְבָרֵר וּלְתַקֵּן אֵיזֶה בֵּרוּר וְתִקּוּן בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי [A person goes to] a particular place because his soul must refine and per…

בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ אֶרֶץ חֵפֶץ The Jewish people are called “a cherished land,” שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כַּמָּה חֲפָצִים יְקָרִים בְּאַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ וְיִרְאָתוֹ וּמִדּוֹת טוֹבוֹת for they possess many precious qualities, [including] their love of G‑d, their fear of Him, and their upstanding character traits. וְאֵין דְּבַר גִּלּוּי הַמּ…

כְּשֶׁהָיָה הַצֶּמַח צֶדֶק בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים When the Tzemach Tzedek was nine years old, אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ הַזָּקֵן the Alter Rebbe told him: קִבַּלְתִּי מִמּוֹרִי (הָרַב הַמַּגִּיד) “I received a directive from my mentor (the Maggid of Mezritch) שֶׁקִּבֵּל מִמּוֹרוֹ (הַבַּעַל שֵׁם טוֹב) who received it from his mentor (the Baal Shem Tov) בְּשׁ…

מַתְחִילִין לוֹמַר לְדָוִד אוֹרִי [On this day] we begin reciting [the psalm] LeDavid A-donai Ori [in the Morning and Afternoon Services]. הַמִּנְהָג בְּבֵית רַבֵּנוּ שֶׁבְּמֶשֶׁךְ הַיוֹם תּוֹקְעִים לְהִתְלַמֵד The custom in the household of the Rebbe [Rayatz] was to practice sounding the shofar in the course of the day. וּמַתְחִילִים לִתְקוֹעַ אַח…

עֶס דאַרף זַיין עֲבוֹדָה בְּכֹחַ עַצְמוֹ One must serve G‑d by his own efforts. העֶכעֶר אִיז אַז מ'נעֶהמט פַאר'ן האַנט אוּן מ'פִירט [A person’s service] is higher when he is led by the hand from Above, טַייעֶרעֶר אִיז אַז עֶס אִיז בְּכֹחַ עַצְמוֹ but it is more cherished when it is generated by his own efforts. Text and Translation courtesy of Sich…

דַּרְכֵי הָרְפוּאָה בְּחוֹלִי הַגּוּף בִּכְלָל שְׁנַיִם הֵם There are two general approaches to healing physical illness: א) לְרַפְּאוֹת אֶת הָאֵבֶר אוֹ הַכֹּחַ הַמְקוּלְקָל חוֹלֶה וְחָלוּשׁ (a) to treat the particular organ or faculty that is damaged, ailing, or weak; or ב) לְחַזֵק אֶת הָאֵבָרִים וְהַכֹּחוֹת הַבְּרִיאִים, אֲשֶׁר הֵם יִתְגַּבְּרוּ …

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל, אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה. יוֹם הִתְוַעֲדוּת [On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning and to hold a farbrengen on that day. חֹדֶשׁ אֱלוּל הוּא חֹדֶשׁ הַחֶשְׁבּוֹן Elul is a month of reckoning. דִּכְמוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת הִנֵּה הַבַּעַל עֵסֶק Jus…

מִשִּׂיחוֹת אַאַמוּ"ר From a public talk of my revered father, [the Rebbe Rashab]: אִין דעֶם יְצִיאַת מִצְרַיִם פוּן חֲסִידוּת Part of the chassidic “exodus from Egypt” אִיז פאַראַן דִי מִצְוָה פוּן סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּדִבּוּר is the mitzvah to recount the story of the exodus from Egypt verbally. דעֶרצֵיילעֶן חֲסִידִישׁעֶ סִפּוּרִים This …

אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמִּכְתָּבָיו My revered father, [the Rebbe Rashab,] writes in a letter: שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם כְּבוֹד קְדוּשַׁת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים “I heard in the name of our forerunners — the Rebbeim, זֵכֶר צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים לִבְרָכָה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, נִשְׁמוֹתֵיהֶם עֵדֶן, זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ of blessed memory …

מְקוּבָּל רַבִּי מִפִּי רַבִּי The following tradition was handed down from Rebbe to Rebbe: אִין דעֶר צַייט פוּן מַחֲלוֹקֶת הַיְּדוּעָה At the time of the well-known dispute [between chassidim and misnagdim], האָבּעֶן חֲסִידִים דעֶרצֵיילט דעֶם אַלטעֶן רֶבִּי'ן the Alter Rebbe’s chassidim told him דִי גְרוֹיסעֶ יִסּוּרִים וואָס מ'האָט פוּן דִי מִתְנ…

בְּחוֹרֶף תרנ"ב In the winter of 5652 (1891), "כַּאֲשֶׁר אַאַמוּ"ר לָמַד עִמִּי בְּסֵפֶר הַתַּנְיָא "וְנֶפֶשׁ הַשֵּׁנִית בְּיִשְׂרָאֵל הִיא חֵלֶק אֱלֹקַהּ מִמַּעַל מַמָּשׁ my revered father, the Rebbe [Rashab], taught me the statement in Tanya that “the second soul of a Jew is an actual part of G‑d Above.” הִסְבִּיר כִּי הַנּוֹשְׂאִים בְּתֵּיבַת מִ…

אַאַמוּ"ר אָמַר My revered father, the Rebbe [Rashab], said קוֹדֶם רְחִיצַת הַפֶּה שַׁחֲרִית, אֵין לְבָרֵךְ מִלְבַד בִּימֵי הַתַּעֲנִיוֹת — בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר that with the exception of fast days, one should not recite the morning blessings before rinsing one’s mouth. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: …

הַהִתְעַסְקוּת בְּדַרְכֵי הַחֲסִידוּת הוּא Being involved in the spiritual lifestyle of Chassidus means אֲשֶׁר גַּם בְּהָלְכוֹ בַּשּׁוּק טָרוּד בַּעֲסָקָיו that even when walking about in the marketplace, preoccupied with one’s business, יַחְשׁוֹב מַה הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת בְּעַד עִנְיָנֵי הַחֲסִידוּת וְטוֹבַת הַחֲסִידִים a person thinks about what…

כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוַת תְּפִלִּין, עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל Just like by the mitzvah of tefillin, to use an example, יֵשׁ לָהּ מָקוֹם קָבוּעַ בְּרֹאשׁ וּבִזְרוֹעַ relates to a specific place on the head, and on the arm, וּמַרְגִּישׁ כּוֹבֶד הַתְּפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ where one feels its weight on the head, וְהַהִדּוּק דִּתְפִלָּה שֶׁל יָד and where one feels th…

הַמִּתְפַּלְלִים בְּאַרְבָּעָה זוּגוֹת תְּפִלִּין כָּךְ נוֹהַגִים Those who put on four pairs of tefillin in the course of the Morning Prayers should follow this order: א) מַנִיחִים תְּפִלִּין שֶׁל יַד וּתְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ דְרַשִׁ"י קוֹדֶם אֲמִירַת פֶּרֶק אֵיזֶהוּ (1) The arm-tefillin and head-tefillin of Rashi are put on before Eizehu mekoman is…

אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי אָמַר בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַזָּקֵן The Mitteler Rebbe said in the name of the Alter Rebbe: אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל בּעֶדאַרף דעֶרנעֶמעֶן בִּיז מִצּוּי הַנֶּפֶשׁ “Loving a fellow Jew ought to take hold of one’s soul to the last ounce.” Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…

אַדְמוּ"ר הַצֶּמַח צֶדֶק בֵּאֵר The Tzemach Tzedek once explained מַה שֶׁמְּיַחֲסִים אֵשׁ לִפְנִימִיּוּת הַתּוֹרָה why pnimiyus haTorah (the Torah’s inner, mystical dimension) is likened to fire, לְפִי שֶׁהִיא הַנּוֹתֶנֶת חַיּוּת בְּגַלְיָא שֶׁבַּתּוֹרָה because it vitalizes one’s study of the revealed dimensions of the Torah. אַז עֶר לעֶרעֶנט אַ ה…

נְסִיעוֹת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב בִּתְחִלַּת הַהִתְגַּלּוּת שֶׁלּוֹ הָיוּ עַל דְּבַר שְׁלֹשָׁה עִנְיָנִים In the early years following his revelation, the Baal Shem Tov traveled [widely] for three reasons: פִּדְיוֹן שְׁבוּיִם to redeem captives, חִזּוּק הַתּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם to strengthen Torah observance and the fear of Heaven, הִתְגַּלּוּת פְּ…

אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן Tachanun is omitted on this day. רוֹשֵׁם אַאַמוּ"ר My revered father, the Rebbe [Rashab] once wrote the following מַעֲלַת ט"ו בְּאָב עַל כָּל ט"ו בַּחֹדֶשׁ about the superiority of the Fifteenth of Av over the fifteenth of other months: שֶׁזֶּהוּ רַק הַשְּׁלֵמוּת בְּהַגִּלּוּי Although the fifteenth of any month represents …

בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן Tachanun is omitted from the Minchah service. יד מְנַחֵם אָב תשׁ"א Today, 14 Menachem Av, 5701 (1941), נִמְלְאוּ חֲמִשִׁים שָׁנָה marks fifty years מִיּוֹם שֶׁאָמַר לִי אַאַמוּ"ר שֶׁאַתְחִיל לִרְשׁוֹם הַסִּפּוּרִים שֶׁמְּסַפֵּר לִי since my revered father, the Rebbe [Rashab], told me to begin writing down the tra…

בְּשַׁעַת קְרִיאַת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת עוֹמְדִים וּפְנֵיהֶם אֶל הַסֵּפֶר תּוֹרָה During the public reading of the Ten Commandments, the congregants stand and face the Torah scroll. וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ גו It is written: “You shall speak of them when you sit [in your home and when you walk on the road, when you lie down and when you ris…

דעֶר רֶבִּי — אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן The Alter Rebbe האָט געֶזאָגט פוּן מעֶזרִיטשׁעֶר מַגִיד פוּן בַּעַל שֵׁם טוֹב'ס וועֶגעֶן quoted the Maggid of Mezritch, who said in the name of the Baal Shem Tov: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ [The command to] “love your fellowman as yourself” אִיז אַ פֵּירוּשׁ וּבֵיאוּר אוֹיף וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ is a comme…

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן הָלַךְ לְמעֶזרִיטשׁ, בְּיַחַד עִם אָחִיו מַהֲרִי"ל, בִּשְׁנַת תקכ"ד The Alter Rebbe journeyed to Mezritch together with his brother Maharil, in 5524 (1764). מַהֲרִי"ל הָלַךְ בְּלִי רְשׁוּת בֵּיתוֹ וְלָכֵן חָזַר מִדַּרְכּוֹ Maharil had set out without permission from his wife, and therefore returned in the midst of the journey. וְר…

מִסִּפּוּרֵי אַאַזְמוּ"ר The following traditions were handed down by my revered grandfather, the Rebbe [Maharash]: '"א) מִתְּחִלָּה הָיָה אִגֶּרֶת הַקֹּדֶשׁ קָטֹנְתִּי מְסַיֶּמֶת "וְרוּחַ נְכֵאָה כו (a) At first, the epistle beginning Katonti concluded with the words veruach neche’ah (“and with a restrained spirit”). וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר אָמַר רַבֵּנו…

בְּמִנְחָה [We put on tefillin] before the Afternoon Service קְרִיאַת שְׁמַע, שִׁיר שֶׁל יוֹם, אֵין כֵּאלֹקֵינוּ and recite the Shema, the Song of the Day, Ein K’Elokeinu, וְכָל הַשִּׁעוּרִים הַשַׁיָּכִים לְשַׁחֲרִית and all the readings that are usually linked to the morning prayers. וְאַחַר כָּך סֵדֶר תְּפִלַּת מִנְחָה This is followed by the Aft…

שֵׁשׁ זְכִירוֹת The Six Remembrances אוֹמְרִים אוֹתָם בְּכָל יוֹם are recited every day, גַּם בְּשַׁבָּת, יוֹם טוֹב, רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים including Shabbos, the festivals, Rosh HaShanah and Yom Kippur. מִפִּתְגָּמֵי אַאַזְמוּ"ר My revered grandfather, the Rebbe [Maharash], once said: וואָס אִיז דִי פְּעוּלָה פוּן חֲסִידוּת אוּן יִרְ…

אִגֶּרֶת הַקֹּדֶשׁ פּוֹתְחִין בִּבְרָכָה The epistle beginning Pos’chin bivrachah, in Tanya — Iggeres HaKodesh, נִכְתְּבָה עֲשָׂרָה שָׁנִים קוֹדֶם כְּתִיבַת אִגֶּרֶת קָטֹנְתִּי was written ten years before the epistle beginning Katonti. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…

דעֶר רֶבִּי (רַבֵּנוּ הַזָּקֵן) בְּעֵת עֶר אִיז געֶקוּמעֶן פוּן פּעֶטעֶרְבּוּרְג When the Alter Rebbe came home from Petersburg, האָט עֶר געֶזאָגְט פאַרְ'ן מִיטעֶלעֶן רֶבִּי'ן אַ מַאֲמָר he delivered a maamar to the Mitteler Rebbe, אִינְגאַנְצעֶן עֶטְלִיכעֶ שׁוּרוֹת comprised of only a few lines. [In this teaching, successive stages in a Jew's avod…

סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ “Turn away from evil and do good, seek peace and pursue it.” האָט דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב געֶזאָגט The Baal Shem Tov explained this verse as follows: אִין יעֶדעֶר דָּבָר גַּשְׁמִי פוּן דְּבָרִים הַמּוּתָּרִים Every physical thing that is permitted to us זַיינעֶן פאַראַן טוֹב וָרָע contains good an…

מִיט דעֶר גרעֶסטעֶר האָרעֶוואַניעֶ Even with the greatest toil, קעֶן מעֶן נִיט פאַרדִינעֶן קֵיין אֵיין סעֶנט one cannot earn one cent מעֶהר וִויפְיל הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ האָט אָפְּגעֶשׁטעֶלט, אַז דעֶר אוּן דעֶר מעֶנשׁ זאָל פאַרדִינעֶן more than G‑d has ordained for him. מעֶן בּעֶדאַרף טאָן וִויפְיל עֶס אִיז נוֹיטִיג We must do what is necessary, אָב…

מִשִּׂיחַת אַאַמוּ"ר From a talk of my revered father, the Rebbe [Rashab]: יעֶמאָלט, וועֶן מָשִׁיחַ וועֶט קוּמעֶן בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן When Mashiach arrives (May that be speedily in our days!), וועֶט מעֶן עֶרשְׁט בֵּיינקעֶן נאָךְ דִי גָּלוּת טעֶג people will start hankering after the bygone era of exile. יעֶמאָלט וועֶט עֶרשְׁט פאַרדְרִיסעֶן…

הוֹרָאָה לָרַבִּים A directive of general application: מַתְחִילִין לְהָנִיחַ תְּפִלִּין שְׁנֵי חֳדָשִׁים קוֹדֶם הַבַּר מִצְוָה A boy should begin putting on tefillin two months before his bar-mitzvah — בַּתְּחִלָּה בְּלֹא בְּרָכָה first, without reciting the blessing, וְכַעֲבוֹר אֵיזֶה שָׁבוּעוֹת בִּבְרָכָה and after a few weeks, with the blessing.…

מַעֲלַת הַמָּשִׁיחַ שֶׁיִּהְיֶה עָנָיו The distinctive quality of Mashiach will be his humility. דַּהֲגַם שֶׁיִּהְיֶה בְּתַכְלִית הַגַּדְלוּת Though he will be on the highest level, וְיִלְמוֹד תּוֹרָה עִם הָאָבוֹת וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם and will teach Torah to the Patriarchs and Moshe Rabbeinu, בְּכָל זֶה יִהְיֶה בְּתַכְלִית הָעֲנָוָה …

מָצְאוּ פִּתְקָא כְּתַב יַד קֹדֶשׁ הַצֶּמַח צֶדֶק וְתוֹכְנָהּ A handwritten note was once found in which the Tzemach Tzedek recorded שֶׁהֶחְלִיט לִלְמוֹד בְּכָל יוֹם שֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּלַּיְלָה בַּעֲמִידָה נִגְלֶה his resolve to study six hours of nigleh every night, while standing. וְתּוֹדָה לָאֵ-ל שֶׁקִיֵּם [As the note concludes,] he carried this …

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ אָב. אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה. יוֹם הִתְוַעֲדוּת [On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning and to hold a farbrengen on that day. הפטורה: שִׁמְעוּ - אֱלֹקֶיךָ יְהוּדָה. אִם תָּשׁוּב... וּבוֹ יִתְהַלָלוּ We read the haftarah beginning Shimu dvar A-donai…

אֶחָד מֵהָעִלוּיִם הַמְפוּרְסָמִים A brilliant and renowned prodigy, בַּעַל כִּשָׁרוֹן גָּדוֹל וְעַמְקָן נִפְלָא with great talents and wondrously deep comprehension, בָּא לְלִיאָזנאָ וְשָׁקַד בְּלִמּוּד הַחֲסִידוּת came to Liozna and devoted himself to the study of Chassidus. וּבְגוֹדֶל כִּשְׁרוֹנוֹתָיו Thanks to his immense gifts, רָכַשׁ לוֹ בְּמ…

אִין לעֶרנעֶן When a person is studying Torah, אִיז דִי אִיבּעֶרגעֶגעֶבּעֶנקַייט פון מעֶנטְשׁעֶן צוּ אַ זאַך he devotes himself to a concept וועֶלכעֶ עֶר וִויל פאַרשְׁטֵיין אוּן פאַרְשְׁטֵייט that he is trying to understand and that he [ultimately] understands. אִין דאַוונעֶן When he is praying, אִיז דִי אִיבּעֶרגעֶגעֶבּעֶנקַייט צוּ העֶכעֶר וִוי פא…

אִין חֲסִידוּת אִיז פאַראַן צְווֵיי זֵייעֶר כאַראַקטעֶריסטישׁעֶ אוֹיסְשְׁפּראַכעֶן There are two statements very characteristic of Chassidus: א) אַ אִיד דעֶרקעֶנט גֶ-טלִיכקַייט (a) “A Jew [innately] recognizes G‑dliness אוּן פִילט דִי אִיבּעֶרנאַטִירלִיכקַייט and is [inherently] sensitive to that which is supernatural. אוּן בּעֶדאַרף אוֹיף דעֶם קֵי…

מִפִּתְגָמֵי הַצֶּמַח צֶדֶק The Tzemach Tzedek used to say: אַ פְּנִימִי אִיז “A pnimi is a chassid אַז בּעֶטעֶן אַ בְּרָכָה אוֹיף עֲבוֹדָה for whom the very notion of asking [his Rebbe] for a blessing for [success in his] avodah אִיז דאָס אַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי הָבֶל is ‘empty talk.’ אוּן עֶס דאַרף זַיין תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה עַל הַאֲנָשִׁים [A pn…