ד"ר בעז שחם, היום מנהל אוסף הזוחלים והדו-חיים באוספי הטבע הלאומיים וגם חוקר במחלקה לאבולוציה אקולוגיה וסיסטמטיקה במכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, היה ילד טבע שאהב להסתובב בחוץ ולאסוף נחשים. בעוד רובנו המוחלט פוחד או לכל הפחות נרתע מנחשים, ד"ר בועז שחם הוקסם מהם מאז ומעולם. שוחחנו על מהו "סוד הקסם הנחשי" בעיניו, על תפקיד הנחש במערכת האקולוגי (ל…

איך המוח שלנו יודע איפה אנחנו? איך אנחנו יודעים איפה האחר? איך המוח שלנו תופס את הזמן? ד"ר דוד עומר ממרכז אדמונד ולילי ספרא לחקר המוח באוניברסיטה העברית, יענה על כל השאלות האלה, ורבות אחרות. שיחה מרתקת על המכונה המרתקת מכולן - המוח. צוות חוקרים בהובלת ד"ר עומר, זיהה את התאים במוח שעוזרים לנו לתפוס את הזמן. בפעם הראשונה התגלה שיש במוח האנושי שני סוג…

מה אפשר ללמוד מדג הזברה הזעיר, שמוחו הזעיר מגיע לגודל של כמילימטר אחד בלבד סה"כ, על המוח האנושי הגדול והמשוכלל ממנו פי כמה וכמה סדרי גודל - ולא "רק" על המוח, אלא על תהליכים קוגניטיביים שעל פניו נראים מורכבים ומסובכים מדי בשביל דג, כמו תהליכי חיברות, ציד, יירוט של מטרות נעות וכד'? על פניו נראה שלא הרבה - אבל המחקרים הופכי הראש של ד"ר לילך אביטן ממרכ…

פרופ' יורם בורק ממכון רקח לפיזיקה וממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית, מספר לנו על שני מחקרים מרתקים שלו: האחד סייע לחשוף מנגנונים שבאמצעותם תאי עצב במח מייצגים את המיקום של בעל חיים במרחב. המחקר שהובל על ידי זוכי פרס נובל, פורסם בכתב העת היוקרתי Nature ומקדם מאוד את מה שאנו יודעים על ייצוגי מרחב במוח - וכמו כל דבר שקשור במוח שלנ…

ד"ר אפרת גביש-רגב, מנהלת אוסף העכבישנים ופרוקי-רגליים באוספי הטבע הלאומיים שבאוניברסיטה העברית, משוחחת איתנו על… עכבישים. מאחר ועכבישים הם עולם ומלואו, התמקדנו בעכבישי מערות בישראל, ואז צללנו לעומקי המערות לחפש אחר העכבישים החיים בה באפלה הדוממת. שוחחנו על המחקרים החדשים והמרתקים של ד"ר גביש-רגב על המנגנון האבולוציוני הגורם לעכבישים (ולחיות אחרות ש…

פרופ' שירלי ורנר מהמרכז ללימודי מוגבלות בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית חקרה במשך שנים סוגיות של סטיגמות על אנשים עם מוגבלויות. כשנולדה לה ילדה עם מגבלה מוטורית - הכל הפך להרבה יותר אישי, קרוב וחשוף וההתמודדות התיאורטית הפכה ליומיומית. שיחה חשופה ומרגשת על סטיגמות וסטריאוטיפים שקיימים בחברה בנוגע לאנשים עם מוגבלות. שוחחנ…

פרופ' ניר שביב טוען שהתחממות הכדור במאה האחרונה קשורה לשינויים מחזוריים בקרינת השמש, ולא רק לפליטות גזי החממה בידי אדם. זה לא מתקבל בברכה. משבר האקלים הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר העומדים בפני האדם, ולפי הסברה המקובלת על כולם - כולל ועדת פרס נובל ב-2021 - הגורם המרכזי לכך הוא פליטות של גזי חממה, מעשי ידי האדם מאז המהפכה התעשייתית. אנחנו ב-HUJICAST…

רבים מאיתנו מסתכלים למעלה, אל פסגות ההרים, אל השמיים, אל הכוכבים - אבל פרופ' עדי טורפשטיין מהמכון ללימודי כדור הארץ ומהמכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת, בוחר להסתכל ולחקור דווקא את הקרקעית. בקרקעית, הוא אומר, נרשמים השינויים הרגישים ביותר במצב האקלים. הקרקעית מספרת סיפור, צריך רק לדעת לקרוא בו. האוקיינוסים, כידוע, סופגים את הפחמן הדו חמצני מהא…

שושנת הים הכוכבנית, Nematostella vectensis, היא יצור קדום ונפלא שיכול לחיות לנצח. היא שייכת למערכת הצורבניים, מהמשפחות העתיקות בעולם החי. האלמוג והמדוזה הם החברים המפורסמים יותר במשפחה, ושושנת הים נמצאת איפשהו ביניהם: תקועה במקום, כמו האלמוג, ומצויידת בזרועות ארוכות וגמישות המזריקות ארס, כמו המדוזה. החיה הקטנה הזו, כשישה ס"מ אורכה, עומדת במרכז הפרק…

מה ניתן ללמוד בכלים של תורת המשחקים על תהליכי קבלת ההחלטות בהפצת חיסונים נגד קורונה לעולם המתפתח? שיחה עם פרופ' רענן סוליציאנו-קינן מבית ספר פדרמן למדיניות ציבורית וממשל, ופרופ' אדם למפרט מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית. אחרי שנה של מגיפת קורונה - פותח חיסון. כמובן שרק המדינות העשירות יכלו להרשות זאת לעצמן. אבל מה עם שאר העולם? כמו שאנחנו יודעי…

רצח העם הארמני, או שואת הארמנים, היה רצח עם מכוון ושיטתי שביצעה האימפריה העות'מאנית במהלך מלחמת העולם הראשונה באוכלוסיה הארמנית שחייתה אז בשטחה. בין מיליון למיליון וחצי איש גורשו ונרצחו באכזריות רובן בצעדות מוות איומות ונוראות. כמעט מאה שנים עברו מאז והעם הארמני עדיין מחפש הכרה בינלאומית ברצח העם שהיה, אבל העולם - משיקוליו - ממאן להכיר בה. מסוגיה מ…

"יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו", קובע אלוהים אחרי המבול (בראשית ח', כ"א). כשמסתכלים על ההיסטוריה האנושית - הרצופה במלחמה, עוול, רצח, אי צדק וחוסר שוויון - קצת קשה להתווכח עם הקביעה הזאת. מי שמעוניין להשמיץ את המין האנושי לא צריך להתאמץ במיוחד כדי למצוא תימוכין לטענותיו. ההוכחה הניצחת ביותר לרוע האנושי היא רצח העם. ובכל זאת, לא הכל רע. אם מקשיבי…

כשמקשיבים לשירים שהושרו על ידי הנשים והגברים בעיירה היהודית המזרח אירופית, או השטייטל, מגלים עיירה שונה עד מאוד מהתדמית הסטריאוטיפית שנוצרה לה. וזה בדיוק מה שעשינו בפרק הזה של הוג'יקאסט - הקשבנו לשירים. פרק של האזנה מודרכת לשירים ביידיש עם ד"ר מיכאל לוקין, פוסט דוקטורנט במרכז מנדל-סכוליון ומרצה בחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית, שחוקר את התרבות …

כבר עשורים שהעולם חווה ירידה גדולה, מתמשכת ודרמטית במספר ובמיני החרקים, עד כדי כך שחוקרים רבים מגדירים את התופעה כתהליך ההכחדה ההמונית השישי בהיסטוריה. היעלמותם של החרקים מחיינו - אם לא מחשיבים את אי הנוחות הרגעית שנגרמת, לעיתים, ממפגש ישיר עם כמה מהם - יכולה לגרום לנזקים אקולוגיים גדולים וכתוצאה מכך גם לפגיעה קשה בכלכלה. הפרק הזה של HUJICAST, מוקד…

ירושלים, בירתו הנצחית של עם ישראל, מקור הכיסופים, התפילות והתקוות - כלל לא מופיעה בחמישה חומשי תורה. בעוד מקומות אחרים כמו בית אל או חברון מפורטים נזכרים בשמם, לירושלים אפשר למצוא רק רמזים. למה ירושלמים לא מוזכרת בתורה? מי הוציא אותה משם ולמה? ירושלים לא מופיעה גם בסדרת הכיבושים של יהושע בן נון. היא נשארת אחרונה ומחכה לדוד המלך שיכבוש אותה, ויקדש א…

ד"ר מיכל ליפשיץ, אחות חוקרת באגף נשים ויולדות בהדסה וחברת סגל בבה"ס לאחיות בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית ואחות חוקרת באגף נשים ויולדות בהדסה עין כרם, עמדה בראש צוות חוקרות וחוקרים שפיתח מודל חדש של בינה מלאכותית שיכול לחזות באופן מיטבי את הסיכוי ללידה בריאה וקלה, ולעומתה את הסיכוי לצורך בניתוח קיסרי דחוף. המודל החדשני, מספרת ד"ר ליפשיץ, הוזן בנ…

הבינה המלאכותית רושמת לעצמה הישג אחר הישג ושוברת שיא אחר שיא. האורח בפרק הזה הוא ד"ר תום הופ, מרצה וחוקר מביה"ס להנדסה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית, שמפתח כלים מתקדמים לעיבוד שפה טבעית על מנת ליצור תוכנות תומכות החלטה עבור הרופאות והרופאים. מיליוני מאמרים רפואיים יוצאים כל שנה במגוון מסחרר של תחומים ואין לאף רופאה או רופא סיכוי לעבור על כולם. בדי…

העולם שלנו, החומרי, מורכב מתגובות כימיות המתרחשות ללא הפסק כשמולקולות נפגשות, מתפרקות, נוצרות ומשנות את המבנה שלהן כשאלקטרונים קופצים מפה לשם ובחזרה. התגובות הכימיות האלה מתרחשות במהירויות ובמרחקים שקשה לתפוס מרוב שהם קטנים: מיליארדיות שנייה ספורות ומיליוניות המילימטר. כדי לצפות ולחקור את התגובה הכימית בזמן אמת צריך לצלול אל העולם הזעיר, הבין-אטומי…

מה הקשר בין תופעות לוואי של תרופות, אנרגיה ירוקה, בעיות נשימה, נזקי דנ"א ושבבי מחשב טובים ומהירים יותר? מאחורי כל אלה אפשר למצוא את הכיראליות - כלומר, היעדר סימטריה. חישבו על בורג: הוא מסתובב רק לכיוון אחד. הביטו על שתי כפות הידיים שלכן: הן דומות, אבל לא סימטריות. כלומר, אי אפשר ליצור ביניהן חפיפה על ידי סיבוב שלהן במרחב. אין ביניהן סימטריית מראה. …

כמו שאסטרופיזיקאים מביטים בטלסקופים שלהם אחורה בזמן בחיפוש אחר תשובות בנוגע להיווצרות היקום - כך ד"ר יניב אלקובי מביט במיקרוסקופים שלו אחורה אל היווצרות האדם, בחיפוש אחר המקור של בעיית הפוריות. מחקר חדשני ופורץ דרך של ד''ר אלקובי מהפקולטה לרפואה האוניברסיטה העברית, שפורסם בכתב העת היוקרתי Science, גילה את אחד המנגנונים שמובילים לבעיות פוריות בביצית…

התגלית הבאה מתחילה בסיפור קשה על משפחה שבה נערכו נישואי קרובים במשך ארבעה דורות. כרבע מהבנות במשפחה גדלו ללא שחלות ולא עברו את התהליך הנורמלי של התבגרות מינית. אצל הבנים, לעומת זאת, לא נתגלתה שום בעיית פוריות. המקרה הגיע לידיעת פרופ' עופר גרליץ מהמחלקה לביולוגיה התפתחותית וחקר הסרטן בפקולטה לרפואה בעברית, והוא יצא לחקור את הגורמים לעקרות אצל בנות ה…

האורח בפרק הזה, ד"ר יונתן קדמון ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית, מנסה להבין איך עובד המוח האנושי. איך, מתוך יחידות בסיסיות וחסרות חיים כמו נוירונים, שהדבר היחיד שהן עושות זה לירות פולסים חשמליים ונפגשות בצמתים הנקראים סינפסות, נובטות התנהגות אינטילגנטית ובוקעת התודעה? איך יכול להיות שאיבר השוקל כק"ג וחצי בסך הכל, שכשישים אחוזי…

כשזה מגיע לרפואה, הרוב המכריע של הפרקים ב-HUJICAST, הסכת המדע והמחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים, מתמקד באופן טבעי בהצלחה ובהתקדמות של המדע: טכנולוגיות חדשות לאבחון מוקדם, פיתוח תרופות חדשות, בדיקות רגישות יותר, טיפול יעיל יותר, מניעת מחלות והארכה ושיפור של איכות החיים. ועדיין, בסוף כולם מתים. איך מתמודדים החולה, הרופא והרפואה כולה עם השלב הסופי…

המחקרים של ד"ר עבד-אלפתאח מנסור, חוקר במחלקה לנוירו־ביולוגיה קלינית שבפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית הולכים על גבול המדע הבדיוני, ומדי פעם גם עוברים אותו. שיחה מרתקת על אחד התחומים המתפתחים והמרתקים ביותר ברפואה היום: שילוב של רקמות מוח אנושיות במוחות של עכברים, במטרה לחקור פתולגיות של מחלות נוירו-דגנרטיביות. ד"ר מנסור היה הראשון בעולם שביצע ה…

יותר מ-1.6 מיליוני אנשים מתים בשנה עקב זיהומים פטרייתיים - בערך פי שלוש ממלריה. אם זה לא מספיק, הרי שבכל שנה יש יותר ויותר מחלות פטרייתיות בעולם, שנעשות יותר קטלניות, ועדיין אנחנו יודעים עליהן ועל הדרך להילחם בהן, כל כך מעט. הפטריות, כידוע, הן ממלכה נפרדת בטבע, לא בעלי חיים וגם לא צמחים, שחלק מהתכונות שלהן, כמו גרעין תא, מקשה מאוד על המאבק בהן ופית…

פרופ' אייל קלנטרוף מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, חוקר במעבדה שלו מגוון רחב של הפרעות נפשיות. בשיחה הפעם התמקדנו ב-OCD, הפרעת הטורדנות הכפייתית המתבטאת באוסף של סימפטומים ששורשיהם במחשבות אובססיביות, חוזרניות, טורדניות, מטריפות ולא פעם הם מתבטאים בביצוע חזרתי על פעולות טקסיות כאלה ואחרות, עד כדי פגיעה משמעותית ביכולת התפקוד. הגדרנו את ההפר…

הכאב הוא החוויה האנושית המשותפת לכל אדם שחי ויחיה אי פעם, לא חשוב מאיזה מין, גזע, דת, מגדר, יבשת או לאום. לכולנו כאב, כואב, או יכאב. למרות שהכאב משותף לכולנו - הוא שונה אצל כל אחת ואחד מאיתנו, ואפילו משתנה בהתאם לנסיבות - לכן הוא מוגדר כ"חוויה", ולא כמצב רפואי או תחושה אובייקטיבית. וזו כמובן אחת הסיבות העיקריות שבגללה אנחנו יודעים כל כך מעט על הכאב…

שמרנות מול ליברליות, יהדות מול ישראליות ודמוקרטיה שמתגוננת מול הפיכה משטרית. איך הגענו עד הלום, לאן עוד אפשר להידרדר והאם יש מה לעשות? ד"ר גייל טלשיר מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית עוסקת בחקר אידיאולוגיות פוליטיות ובמשבר הדמוקרטיה, האורחת בפרק הזה של HujiCast, משרטטת את הנראטיב והנתיב שהביאנו עד הלום. הנתיב מתחיל ב-1996, מעט אחרי רצח רבין, …

הפשיעה והאלימות בחברה הערבית ממשיכה לגבות כמאה קורבנות ויותר בשנה ונדמה שמדינת ישראל חסרת אונים. מה ניתן לעשות כדי לשנות את המצב? פרופסור באדי חסייסי, ראש המכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית והאורח בפרק הזה של HujiCast, מספר על המודל שפיתח להתמודדות עם אלימות חמורה, שנקרא "חומת הטיפול". את השם ואת הפילוסופיה הביא פרופ' חסייסי דווקא מהרוקנרול ומש…

לציון 144 להולדתו של פרופ' אלברט איינשטיין, המדען המוכר בעולם, אנחנו משוחחים עם פרופ' אמריטוס חנוך גוטפרוינד, פיזיקאי ונשיאה לשעבר של האוניברסיטה העברית, שהיום מכהן כמנהל האקדמי של ארכיון איינשטיין. הארכיון האישי, שאותו ציווה איינשטיין להעביר לאוניברסיטה לאחר מותו, מכיל כ-55,000 פריטים ובהם כתבי יד של אלברט איינשטיין, בראשם ככל הנראה כתב היד המקורי…

בעיית שלושת הגופים מעסיקה את עולם הפיזיקה כבר 335 שנים, מאז אייזיק ניוטון הגדול שניסח אותה. הבעיה פשוטה להגדרה ולהבנה, אבל מורכבת ביותר לפתרון: אחרי שניסח את חוקי הכבידה האוניברסליים שפתרו בדיוק את מערכת היחסים בין שני אובייקטים, שאל ניוטון את עצמו: מה יקרה במקרה של שלושה גופים - השמש, הארץ והירח - המשפיעים אחד על השני. אם במערכת השמש שלנו התשובה פ…

ד"ר ענבל וילמובסקי היא מרצה במרכז לייפר ללימודי נשים ומגדר ובמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית. שוחחנו על מחקריה בנושאים של אלימות בדייטינג והטרדות רחוב. עולם הדייטינג הוא מרחב חדש, גם ביחס להיסטוריה האנושי וגם ביחס למחקר שנעשה עליו. אלימות בדייטינג כוללת גם את הקצוות המעורפלים יותר של התנהגות ואלימות, מגזלייטינג או גוסטינג ועד למה מסתתר מאחורי…

הוא אולי לא עושה רושם ראשוני מי יודע מה, אבל כשלומדים להכיר אותו - אין ברירה אלא להתאהב. טחבן המדבר הוא סרטן יבשתי קטן הנפוץ במרכז הנגב. כשני ס"מ גודלו, והוא אפרפר וללא מאפיינים יוצאי דופן. ואולם, מספר מחקרים שבחנו את אורחות חייו של טחבן המדבר מצאו שמדובר ביצור מרתק המקיים מערכת משפחתית וחברתית נדירה אצל חסרי חוליות, ובנוסף ממלא תפקיד חשוב בתחזוק ה…

קצת פחות משמונה מאות מיליון טונות חיטה נקצרים בעולם בשנה, אבל בקרוב זה לא יספיק כדי להאכיל את כולנו. השילוב בין התפוצצות האוכלוסין לבין משבר האקלים מעמיד בפני המדע אתגר מהותי: איך להאכיל את כולם? אחד האפיקים החשובים הוא להתאים את הגידולים לאקלים המשתנה בעזרת התערבות גנטית בצמחים על מנת לשפר את הגידולים, גם בכמות וגם באיכות. איך משפרים את החיטה? על …

הדם שלנו יכול לספר עלינו כמעט הכל, וככל שאנחנו לומדים לקרוא ולהבין טוב יותר את המידע הזורם בדם, כך אנו יכולים לאבחן מחלות בשלב מוקדם יותר ולספק טיפול טוב יותר. המטרה היא להגיע לבדיקת דם מדויקת ורגישה מספיק שתוכל יכולה להחליף תהליך פולשני כמו ביופסיה ולמנוע לא מעט כאב וסבל מיותרים. לתחום קוראים "ביופסיה נוזלית", וחלק גדול מהמידע על מחלות וגידולים שו…

איזו מחאה מצליחה יותר, מחאה אלימה או מחאה בלתי אלימה? בשנים האחרונות שלטה העמדה האומרת שהתנגדות אזרחית בלתי אלימה אפקטיבית הרבה יותר מהתנגדות אלימה בהשגת שינוי פוליטי משמעותי. נשמע אופטימי, אבל יחד עם זאת קצת מנותק מהמציאות, לא? ד"ר דבורה מנקין מהמחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית - והאורחת בפרק הזה של HujiCast - פרסמה לאחרונה מחקר שמאתגר א…

מה המשוואה המרכיבה זוגיות טובה, מהם הסימנים המקדימים לזוגיות קורסת, האם קשה יותר היום להיות רווקה או רווק, בעידן של אפליקציות היכרויות ושפע מדומה של אפשרויות, מה עושה פעולת ה"סווייפ" ביישומון לנשמה, איך לשמור על התשוקה ומה לעשות כשדברים מתחילים להתקלקל? האם כל מערכות היחסים הזוגיות דומות זו לזו, בפרפרזה על טולסטוי, או שכל זוג מאושר ואומלל בדרכו? מה…

האורחת בפרק הזה, שהוקלט לרגל יום האישה במדע, היא פרופ' מונא חורי-כסאברי, סגנית נשיא האוניברסיטה העברית לאסטרטגיה ומגוון. קורות חייה משובצים בשברי תקרות זכוכית מנופצים. שיחה שנעה בין המדעי והאישי. שוחחנו על מחקריה בנושאים של אלימות אצל בני נוער ובעיקר אלימות בית-ספרית. האם השתנו דפוסי האלימות בקרב בני נוער בעשורים האחרונים בעקבות חדירת הרשתות החברתי…

החיידקים הם אמנם יצורים חד תאיים חסרי מוח שלהם חמישית מהגנים שיש לנו, בני האדם, אבל כשזה מגיע למלחמות על מזון וטריטוריה הם יצירתיים, מגוונים ואלימים לא פחות מאיתנו. האורח בפרק הנוכחי של HUJICAST, ד"ר אסף לוי, הוא ראש מעבדת לוי במחלקה למחלות צמחים ומיקרוביולוגיה בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה באוניברסיטה העברית. מחקריו עוסקים במלחמות החיידקים - בינם לב…

שאלות של זהות, תהיות על משמעות הזיכרון, חשיבותה המורשת וניסיון לבוא חשבון עם העבר וההשתקה שלו - כל אלה עומדים בלבו של זרם חדש בספרות הצרפתית העכשווית המורכב מכותבות וכותבים צרפתים-יהודים, בני הדור השלישי לשואה ולטראומה הצרפתית שעיקרה שיתוף הפעולה עם הנאצים. שוחחנו עם ד"ר יונה הנהרט-מרמור, ראש החוג ללימודים רומאנים ולטינו-אמריקניים באוניברסיטה העברי…

היא גמלה את בני גנץ מסיגריות, אבל פחות הצליחה עם דן חלוץ. ד"ר יעל בר זאב מבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית באוניברסיטה העברית ויו”ר החברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון בישראל, לא גומלת מעישון רק רמטכ"לים לשעבר. כבר שנים שהיא נמצאת בחזית המלחמה בעישון בישראל - מול המחוקקים, מול היבואנים ובעיקר מול ההתמכרות של המעשנים עצמם, עם דגש על נשים המעשנ…

כולנו יודעים ומבינים עד כמה היא חשובה; לכולנו היא חסרה וכולנו תמיד צמאים לה, אנחנו דורשים אותה מהאחר, אבל כשהוא או היא מבקשים אותה מאיתנו לא תמיד אנחנו יודעים איך להעניק אותה. לפעמים נדמה שהיא תכונה על סף הכחדה: ההקשבה. איך נוכל להחזיר אותה לחיינו? פרופ' אבי קלוגר הוא מומחה בהתנהגות ארגונית מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית. בשנים האחרונות ה…

מחלת המפרק הניוונית, אוסטאוארטריטיס, מתבטאת בשחיקה מתקדמת של הסחוס במפרקים וגורמת לכאבים עזים. זו מחלת המפרקים השכיחה בעולם, עם כחצי מיליארד חולים בעולם, והמספרים רק עולים. ברוב המקרים היא קשורה לגיל מתקדם או לעודף משקל. נכון להיום אוסטאוארטריטיס היא מחלה חשוכת מרפא. מוקד המחקר של פרופ' מונה דביר-גינזבורג, מהפקולטה לרפואת שיניים והמעבדה לחקר הסחוס,…

החיים מלאים החלטות ובחירות; חלקן קלות, כמו מה לקנות בחנות הספרים, בסופר או בחנות מקוונת, וחלקן פחות, כמו משכנתאות, אפיקי חיסכון ארוכי טווח ופרוצדורות רפואיות. ברוב המקרים אנחנו בוחרים מבין אפשרויות שהוצגו בפנינו - אבל איך ועל ידי מי נבחרו ונוסחו האפשרויות שהוצגו בפנינו? האם המידע שמוצג בפנינו נייטרלי ואמין? עד כמה אנחנו בוחרים בעצמנו ומה מידת המניפ…

מי שמע על העם הסוֹגְדִי שחי בסוֹגְדִיאנה ואהב את החיים? פרופסור מיכאל שנקר מהחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית סיפר לנו על העם הסוֹגְדִי ותרבותו. הסוגדים היו תרבות ייחודית שהתקיימה במרכז אסיה, וטג'יקיסטן של היום בין המאה הרביעית לפני הספירה ועד הכיבוש המוסלמי במאה השמינית לספירה. הם היו אנשי מסחר, תרבות ואמנות. זו היתה תרבות עירונ…

אין אדם שלא חווה כעס. כולנו כועסות וכועסים ויש לנו מגוון רחב של סיבות מצויינות: חתכו אותך בכביש, רימו אותך במחיר, נתקלת עם האצבע הקטנה של הרגל בפינת השולחן, הקבוצה שלך הפסידה, הפרויקט שלך נדחה - תמיד יש על מה לכעוס. ועדיין, למרות המרכזיות של הכעס בחיינו - מבחינת המחקר והעניין הכעס תמיד נותר מאחור. מצבי דיכאון וחרדה, למשל, נחקרים הרבה יותר. האם זה ב…

יהדות מצרים בתקופה ההלניסטית (מהמאה הרביעית לפניה"ס ועד למה השניה לספירה) הייתה הקהילה היהודית הגדולה והחשובה ביותר מחוץ לירושלים. בחלק מהזמן אפילו הוקם במצרים בית מקדש מקביל לבית המקדש השני בירושלים. התקופה זכורה בעיקר בזכות "תרגום השבעים" (מהמאה השלישית והשנייה לפניה"ס): תרגום ליוונית של התורה עבור יהודי אלכסנדריה, שהיו המתייוונים האורגינלים. התר…

האוויר שאנחנו נושמים, המים שאנחנו שותים, האוכל שאנחנו אוכלים, הרעש שאנחנו שומעים והלחץ בו אנו נתונים - כל אלה שייכים לתחום הנקרא "בריאות הציבור". מה מצב בריאות הציבור בישראל? האורח בפרק הזה של HUJICAST הוא פרופ' חגי לוין, אפידמיולוג, רופא בכיר בבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית בירושלים ויו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פועל כבר שנים לקי…

כמחצית מאוכלוסיית העולם מתגוררת בערים, ובישראל השיעור גבוה במיוחד: תשעה מכל עשרה מאיתנו חיים בעיר ומבלים חלק ניכר מזמננו במרחב הציבורי. אז למי שייך המרחב ה"ציבורי"? כי בחיי היומיום נדמה שהציבור אמנם משתמש במרחב הציבורי, אבל השליטה במרחב נתונה ברובה המוחלט דווקא לקניין הפרטי, לחברות מסחריות, מקומות בילוי, חניות, חלונות ראווה, שלטי חוצות, קניונים ועב…

תלת ממד אאוט - בעברית מדפיסים בארבעה ממדים. פרופ' שלמה מגדסי, ראש המרכז להדפסת תלת ממד במכון לכימיה באוניברסיטה העברית מספר ב-HUJICAST על המהפכה התעשייתית הבאה, כפי שהוא מכנה אותה - היכולת להדפיס לא "רק" בתלת ממד אלא בארבעה ממדים. כלומר, הדפסת מוצר, שמשתנה בהתאם לתנאי ה"ממד" הרביעי, שיכול להיות זמן, אור, לחות, לחץ ועוד. היישומים הם בלתי מוגבלים. חי…